"חוק הספאם" מחייב מתן אפשרות לדרוש הסרה מרשימת המקבלים באמצעות מסרון תשובה - קובעת (5.5.16) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעל רז-לוי.
רז-לוי אומרת כי הסעיף בחוק התקשורת הדן בזכותו של נמען לשלוח הודעת סירוב, "על כל דבר פרסומת שנשלח, הן בכתב, הן בדואר אלקטרוני והן במסרון. על כן הוראתו כי הנמען הוא שיכול לבחור את האופן בו תשלח הודעת הסירוב, אינה מסויגת וחלה גם לגבי מסרונים. הוראת הדין בעניין זה ברורה: הודעת הסירוב יכולה להינתן, בכתב, או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. צא ולמד אפוא כי החוק מחייב כי הבחירה תוותר בידי הנמען -
בחירה בין אפשרויות, כאשר אלו תהיינה קיימות ופתוחות בפניו.
"פרשנות אחרת תרוקן את הסעיף מתוכן ואף עומדת בניגוד לרוח חוק התקשורת, לדברי ההסבר ולדברים שנאמרו בדיון בכנסת בעניינו של החוק... מדברים אלה עולה בבירור כי מטרת המחוקק הייתה להקל על הנמען באופן משלוח הודעת הסירוב, ולא לאפשר למפרסם לסייג את אופן המשלוח".
מכאן מגיעה רז-לוי למסקנה, לפיה "גם כאשר מדובר בהודעת מסר קצר, יש לאפשר לנמען אפשרות של משלוח הודעת הסירוב כאמור
בחוק: 'בדרך בה שוגר דבר הפרסומת', דהיינו באמצעות הודעת מסר קצר בחזרה". עוד קובעת רז-לוי, כי כאשר נשלחת הודעת פרסומת בדוא"ל - הרי שמתן אפשרות להיגרע מרשימת התפוצה על-ידי משלוח הודעת תגובה לאותה כתובת, עונה על דרישות החוק.
רז-לוי קיבלה חלקית את ערעורו של יורי קושרובסקי על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר דחה את תביעתו נגד חברת כאל בעקבות משלוח ספאם בדוא"ל ובמסרונים. היא קבעה, כי הדרך שאפשרה כאל להיגרע מרשימת התפוצה בדוא"ל הייתה תקינה, ואילו הצורך להתקשר למספר אחר לגבי הספאם במסרונים - לא היה תקין, כאל חויבה בתשלום פיצוי של 3,500 שקל והוצאות של 2,000 שקל. את קושרובסקי ייצג עו"ד נדב אפלבאום, ואת כאל - עו"ד אלון לוי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה