רשויות ממשלתיות ומקומיות לא יוכלו לגבות חובות מאזרחים, אם חלפו שלוש שנים מאז שהחוב הפך לחלוט. כך על פי תזכיר חוק שהפיצה (יום א', 15.5.16) שרת המשפטים, איילת שקד. מדובר בבשורה לאזרחים, שלא ייאלצו לקבל דרישות תשלום כעבור שנים רבות, על חובות שהם כלל אינם זוכרים שקיימים.
על פי תזכיר החוק, חוק ההתיישנות לא יחול על הליכי גבייה מנהליים, ובמקומו תחול נורמה של "שיהוי". כיום רשאיות הרשויות לפתוח בהליכי גבייה עד שבע שנים מהיום שבו הפך חובו של האזרח לחלוט, ולאחר התיקון בחוק תקופה תתקצר, כאמור, לשלוש שנים בלבד.
הסיבה להחלת דיני ההתיישנות על גביית החובות היתה החשש שהרשויות לא יפעלו לגבות את חובו של האזרח (גבייה אקטיבית), ובמקום זאת ימתינו זמן ממושך עד שהאזרח יזדקק לשירותיהן, ואז ידרשו את פירעון החוב כתנאי למתן השירות (גבייה פאסיבית). אלא שבעניין זה קיימת מזה שנים הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אשר נותנת מענה טוב יותר לבעיה, מקצרת את התקופה לשלוש שנים (למעט בנסיבות חריגות) ולפיכך אין עוד צורך בהחלת דיני ההתיישנות על גביית התשלומים.
מלבד ההטבה עם האזרח, קיצור תקופת ההתיישנות מיטיב גם עם האינטרס הציבורי, בכך שרשויות ימהרו לגבות את החובות הציבוריים באופן מהיר יותר. נוסף על כך, נוכח הגמישות החלה על דיני השיהוי, יהיה בכוחם לתת מענה טוב יותר במקרים בהם קיימת הצדקה להאריך את משך התקופה העומד לרשות לגביית חובות, או להעדיף גבייה פאסיבית על פני גבייה אקטיבית.
תיקון החוק צפוי גם לשים קץ לבעיות הפרשנות באשר להתיישנות החלה. זאת, לנוכח גישה הרואה בחובות מס חלוטים משום "פסק דין", כאשר התיישנות על פסק דין עומדת על 25 שנים.
שקד ציינה כי מטרת תזכיר החוק היא להתיר קשיים בירוקרטיים מיותרים ולהקל על האזרח ככל ניתן, בלי לפגוע באינטרס הציבורי. "אין סיבה שרשות ממשלתית או מקומית תשהה את גביית חובותיה לתקופה כה ארוכה. דבר שכזה מבזבז כספי ציבור לשווא וגורם לעוגמת נפש לאזרחים שכעבור תקופה כה ארוכה נדרשים להיזכר בחוב ישן. התיקון ימנע את העוול ויטיב הן עם האזרח והן עם המדינה", טענה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה