העליון מגביל שימוש בדוא"ל כראיה

תיבת דוא"ל שנשארה פתוחה, אינה מהווה אישור להיכנס אליה - קובע (יום ג', 10.5.16) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בדונו בשאלת קבילותן של תכתובות שהוצאו מתיבה שכזו.

חברת יהב חמיאס טכנולוגיה הגישה תביעה נגד גדעון ברגר, שהועסק בה עד יוני 2015, בטענה שהעביר חלק ניכר מפעילותה העסקית למיזם משותף של בנו, עומר ברגר, ושל יהודה זינגר. התביעה נסמכת במידה רבה על עשרות תכתובות דוא"ל של גדעון ברגר, שלטענת יהב הוצאו מתיבת הדוא"ל שלו שאותה הותיר פתוחה כאשר סיים את עבודתו בה.

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את בקשתו של זינגר לפסול את ההודעות עוד לפני הדיון בתביעה לגופה, אך סולברג קיבל את הערעור והורה למחוזי לדון לגופן בטענותיהם של ברגר וזינגר נגד קבילות התכתובות. סולברג מעיר, כי הוא מתקשה להאמין שכמות כזו של תכתובות הוצאה באופן חד-פעמי, ביום בו סיים ברגר את עבודתו, אך לצורך הדיון - הוא מקבל טענה זו של יהב.

סולברג אומר, כי נקודת המוצא חייבת להיות שהותרת תיבת דוא"ל פתוחה, היא תוצאה של משגה ולא של מתן היתר לכולי עלמא לעיין בה. "אדם המשאיר בנכס שהושכר לו יומן אישי, כלום רשאי בעל הנכס לעיין ביומן זה? האם די בעצם השארתו של היומן כדי ללמד על הסכמה לעיין בו? התשובה לכך היא בשלילה. הנחת המוצא היא שכאשר בחומרים אשר ברור כי הם חומרים פרטיים עסקינן, חזקה כי השארתם ברשות אחר נעשתה בשוגג, ואינה מלמדת כלל ועיקר על הסכמה.

"אין חולק, כי בימינו-שלנו מכיל המרחב הווירטואלי הפרטי - תיבת הדוא"ל, חשבון הפייסבוק ודומיהם - מידע פרטי ורגיש מאין כמותו. משכך ברור שהשארתם פתוחים על מסך המחשב של הזולת אינה מלמדת על התרת העיון בהם, אלא על אפשרות של שכחה", אומר סולברג.

במקרה הנדון, ממשיך סולברג, "האפשרות לפיה הותרת תיבת הדוא"ל פתוחה על מחשב החברה נעשתה באופן מודע ותוך הזמנת כל דכפין לעיין בה, היא אפשרות שקשה להעלותה על הדעת, ומסופקני כיצד ראיות כלשהן עשויות לבסס מסקנה מעין זו".

עוד אומר סולברג, כי לא ניתן לקבוע קטיגורית שמעשיה של יהב לא היו משום פגיעה בפרטיותו של ברגר. אומנם בית הדין הארצי לעבודה פסק שלמעביד מותר להיכנס לתיבת דוא"ל שהעמיד לרשותו של העובד, אך במקרה הנדון - העיון נעשה כאשר ברגר כבר לא היה עובד של החברה. יתרה מזו: פסק דינו של הארצי דן במעקב מכוון אחרי העובדים, ואילו כאן נטען שהדוא"ל נחשף במקרה. את זינגר וברגר ייצגו עוה"ד אפרת רנד, שני סבג ואבי ריבקין, ואת יהב - עוה"ד שי צדיק ושלומי דהן.