תביעה בטענה לסלקציה על בסיס מראה חיצוני בקבלה לעבודה

( 01-05-16) ליטל אלפרין שביקשה להתקבל לעבודה כדיילת מכירות בחברת פיליפ מוריס מתל אביב העוסקת בתחום הייבוא והשיווק של סיגריות טוענת כי חברת ההפקות בלוסטון גרופ הפקות מראשון לציון העורכת את הליכי הקליטה לעבודה של דיילות המכירה עבור פיליפ מוריס, נוקטת בסלקציה על בסיס מראה חיצוני.

לטענתה פיליפ מוריס ובלוסטון גרופ הפקות החליטו לקבוע כעניין של מדיניות קריטריונים של מראה חיצוני לנשים המעוניינות להיות מועסקות אצל פיליפ מוריס  ללא תלות בכישוריהן וביכולותיהן. למרבה הצער לדברי אלפרין היא הייתה בין הנפגעות ממדיניותן זו של פיליפ מוריס ובלוסטון גרופ, ובכך הפלו אותה אפליה בוטה וחמורה על בסיס מראה, מגדר, ומין והתייחסו בצורה מבזה ומשפילה למיניותן של נשים.

לדברי אלפרין בתביעתה נגד פיליפ מוריס ובלוסטון גרופ הפקות בטענה לאפליה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והטרדה מינית, במודעת הדרושים שפרסמה בלוסטון גרופ במסגרת גיוס דיילות מכירה עבור פיליפ מוריס נכתב כדלקמן: "דרושות לחברה בינלאומית, דיילות חייכניות לעבודה קבועה, צעירה וכיפית בחיי הלילה והאירועים הגדולים של תל אביב".

לטענת ליטל אלפרין היא זומנה ל"יום הכשרה" במשרדי בלוסטון גרופ הפקות אלא שלא הכשרה ציפתה לה, ואירוע ההכשרה לא היה אלא כלי למשטור גופני של נשים צעירות וכיסוי לסלקציה פשוטה וברורה על בסיס מראה חיצוני.  לדבריה כעשר דקות לאחר תחילת ההכשרה היא ושבע נשים נוספות הוצאו מ"ההכשרה" מאחר שהמראה שלהן לא תואם את הדרישות של פיליפ מוריס.

לטענת התובעת היא חוותה השפלה קשה וחמורה נוכח דחייתה רק מאחר והמראה החיצוני שלה לא תאם את דרישותיה של פיליפ מוריס. לדבריה  קשה לתאר את ההשפלה הכרוכה בגירוש שכזה מהליך קבלה לעבודה ללא כל טעם וסיבה, למעט אפליה חמורה ובוטה, וכי עוצמת הפגיעה חמורה שבעתיים במציאות חברתית שבה ממילא נשים נשפטות יום יום על בסיס המראה החיצוני שלהן והתייחסות אליהן כאל חפץ נוי ללא תלות בכישוריהן ויכולותיהן.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב באמצעות עו"ד חגי קלעי נאמר כי לאחר שביקשה לברר מדוע לא התקבלה לעבודה הובהר לתובעת כי היא אינה עונה לדרישות המראה של פיליפ מוריס הרוצה עובדות בלונדיניות ועם עיניים כחולות בלבד. בתביעה נטען כי הנתבעות הפרו את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה בקבלה לעבודה, בכך שהפלו את התבעת על בסיס מראה חיצוני מבלי שקיימת כל זיקה בין המראה החיצוני לטיב העבודה, ומאחר והרוב המוחלט (וסביר שהכל) העובדות במשרה המבוקשת הן נשים המדובר באפליה גם על רקע מגדר ומין ודרישה להכפפת הגוף הנשי לנורמות מראה דיכאוניות.

בנוסף נטען בתביעה כי ההתייחסות לגופה של אישה ושאלת היותה בלונדינית או בעלת עיניים כחולות תוך החפצתה היא התייחסות מבזה למינה ומיניותה של אישה, ומהווה הטרדה מינית.
התובעת מבקשת מבית הדין לעבודה  לחייב את הנתבעות לפצות אותה ללא הוכחת נזק בסכום של 120,000 שקלים.