שותף בבר-מסעדה "היווניה" מבקש צו פירוק

( 13-04-16) דור זומר שותף בחברת  הטעם של יוון ( 2015) מנס ציונה המפעילה את בר-מסעדה "היווניה" ברחוב רוטשילד בראשון לציון  מבקש מבית המשפט המחוזי מרכז להורות על פירוק החברה. זאת בטענה כי לא עלה בידה של החברה שהוקמה בחודש מאי אשתקד לעלות על דרך המלך העסקית הן מהפן הכלכלי והן עקב מערכת יחסים עכורה בין בעלי המניות, וכי החברה יצרה חובות העולים על הסך של 700,000 שקלים, הפכה לחדלת פירעון, והגיעה לסוף דרכה, ועל כן המדובר לדבריו במקרה מובהק בו יש להורות על פירוק החברה.

 זומר המחזיק ב25% ממניות החברה מציין כי שותפיו הם דוד סקא ורן ברדה המחזיקים כל אחד מהם ב-37.5% מהמניות, וכי הוא היה גם עובד של החברה ועבד בה במשך שמונה חודשים מבוקר עד ערב, ומבלי שקיבל כל תמורה או שכר עבור עבודתו, וכי שותפיו שללו ממנו את הזכות הלגיטימית לקבל שכר עבור עבודתו.

לדברי זומר הוא עבד בעבר כשכיר משך מספר שנים בעסקים אחרים של שותפיו, ואלה הציעו לו להיות שותף עמם בהקמת בר-מסעדה בסגנון יווני, ניצלו את תמימותו לאחר שחרורו מצה"ל, פיתו אותו להשקיע סך של 90,000 שקלים בהקמת בר המסעדה, ובדיעבד התברר לו כי כל רצונם היה לשים יד על כספי ההשקעה שלו, ולנצל את היותם הרוב בחברה על מנת לקבל החלטות שינטרלו לחלוטין את אפשרותו להשפיע ולו במעט על אופן ניהול החברה.

לטענתה הוא השקיע את מיטב כספו בחברה אולם הולך שולל על ידי שותפיו אשר שניהלו בפועל את החברה והם אלו שהביאו במו ידם את החברה למצב של חדלות פירעון. בבקשת הפירוק מציין המבקש כי בהסכם השותפות נקבע כי הוא ישמש כמנהל בפועל ויהיה אחראי על ניהול העסק ותפעולו השוטף, ואולם לטענתו בפועל לא ניתנו לו כל סמכויות ניהול, והוא לא יכול היה להעביר אף החלטה שעניינה נוגע לאופן ניהול החברה, וכל פניותיו לשותפיו בכל הקשור לניהול החברה ואף להבראתה, נדחו באופן אוטומטי.

זומר מאשים עוד את שותפיו בכך שעשו בחברה כבשלהם, פעלו בדרך לא דרך כדי להשתלט על נכסי החברה תוך שהם מעבירים את אותם נכסים לחברה אחרת שבבעלותם ומותירים את החברה עם חובות ונושים רבים. בבקשה נאמר כי המסעדה נפתחה בחודש אוגוסט אשתקד וכי מעבר להתנערותם של שותפיו מתחומי אחריותם לנוכח התערערות יציבותם העסקית של עסקיהם האחרים, והעדפתם להציל אותם על פני השקעה בעסק החדש, פעלו השניים כאילו המסעדה הייתה רכושם הפרטי.

כך טוען המבקש כי שותפו דוד סקא נהג לפתוח בקבוקי אלכוהול יקרים ואילו שותפו האחר רן ברדה נהג לבטל חשבונות לשולחנות של חבריו ומקורביו בהיקף של אלפי שקלים. כך גם נטל דוד ארבעה ארגזי שתייה חריפה בשווי כולל של 4000 שקלים לצרכיו האישיים מבלי ששילם בעבורם. בנוסף נהגו השניים אף להשתמש באספקה השוטפת של המסעדה ( אלכוהול ובשרים יקרים), בשירותי המטבח, ובשעות העבודה של העובדים לצרכיהם האישים. בנוסף הם משכו שיקים על חשבון החברה לפקודתם האישית ולפקודת עסקים אחרים שלהם.

לדברי המבקש לאור מערכת היחסים הרעועה בינו לבין שותפיו הוא הודיע להם על התראת פירוק לחברה בין היתר בגין חוב כלפיו של כ-85,000 שקלים בגין עבודתו ללא תמורה ושלילת זכויותיו הסוציאליות, פגיעה בזכויותיו כבעל מניות מיעוט, ובגין התנהלותם הפסולה שהפכה לדפוס התנהגות בה הם נוקטים כלפי עובדים ושותפים גם בעסקיהם האחרים.

במענה להתראה האמורה נטען על ידי שותפיו של המבקש באמצעות בא כוחם עו"ד רונן נאוי כי הוא מעל בכספי החברה, עשה שימוש בלתי מורשה בכרטיס האשראי של העסק לשם רכישת מוצרי צריכה פרטיים בהיקף אלפי שקלים ואף הודה בכך, הפר את חובתו העיקרית והיסודית שבהסכם המייסדים בכך שנטש את העסק ללא כל עדכון או העברת סמכויות מסודרת, ובנוסף הוא אינו נושא בחלק מחובות החברה ומשתמט מחובתו להזרים כפי חלקו בהזרמות השוטפות הדרושות לפעילותה של החברה.

עוד טוען המבקש באמצעות עו"ד אביב כרמי כי בנוסף למחלוקת המהותית שנתגלעה בינו לבין שותפיו, החברה הפכה לחדלת פירעון ואין באפשרותה לפרוע את חובותיה הישירים הנאמדים בכ-700,000 שקלים לפי הודאתה, אף לא בחלקם, אינה מצליחה לעמוד בהוצאותיה השוטפות, אין כל צפי שתוכל להגיע לפירעון חובותיה כעסק חי, ואין לה כיום כל מקורות כספים או אפשרות להשגת מקורות כספיים להמשך פעילותה העסקית. אשר על כן במצב העניינים הנוכחי דומה כי אין מנוס אלא מלהורות על פירוקה של החברה שאינה מנהלת את עסקיה.