תובעים ייצוגיים חויבו בהוצאות חריגות

רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת שלומית יעקובוביץ חייבה את המבקשים לאשר תביעה ייצוגית כנגד  אי. די. בי חברה לפיתוח בהוצאות מומחה בסך של כ-350,000 שקלים. לפני כשנתיים ניתן פסק דינה של השופטת בדימוס ד"ר דרורה פלפל לפיו נדחתה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית "בהעדר עילת תביעה".

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בחודש מאי 2009 על ידי יעל כבירי-שמיע ו-11 מחזיקי מניית אי די בי פיתוח נוספים מהציבור. זאת בעקבות הצעת רכש של החברה במסגרתה נרכשו מניות הציבור והחברה חדלה להיות חברה ציבורית. המבקשים ביקשו לבטל את הצעת הרכש בשל פגמים שנפלו לטענתם באופן בו התקבלה ההחלטה על הצעת הרכש, או לחילופין לחייב את החברה לשלם לבעלי המניות מקרב הציבור סך של 660 מיליון שקלים בשל השווי הנמוך שבו בוצעה הצעת הרכש. לצורך הפרכת טענות המבקשים הגישה אי די בי חוות דעת מטעם המומחים הכלכליים פרופ' חיים בן שחר ופרופ' אשר בלס אשר קבעו בין היתר כי המחיר שנקבע בהצעת הרכש היה ראוי.

בעקבות דחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית חויבו המבקשים בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 שקלים ובהוצאות "אותן יישום הרשם". בראשית חודש מרץ 2015 החליטה  השופטת שלומית יעקובוביץ לחייב את המבקשים בתשלום של כ-1.2 מיליון שקלים בגין שכר המומחים פרופ' חיים בן שחר ופרופ' אשר בלס. ואולם בעקבות ערעור שהגישו המבקשים נקבע כי יש לבחון מחדש את ההחלטה בנוגע לשומת ההוצאות המומחים.

 אי די בי טענה כי יש לפסוק לה את מלוא ההוצאות שהוציאה לשם ניהול ההליך לרבות ובמיוחד שכר טרחת המומחים, מאחר ואין כן עילה ו\או צידוק לחרוג מכלל היסוד בדין לפיו בעל דין אשר זכה בתביעתו, זכאי להשבת מלוא ההוצאות שהוצאו על ידו לשם ניהול ההליך המשפטי". לדברי אי די בי הוצאותיה עומדות בדרישת הסבירות והנחיצות זאת על רקע הסיכון הכספי מולו ניצבה בהיקף 660 מיליון שקלים, וכי בנסיבות אלה פנייתה למומחים בעלי שם לצורך קבלת חוות דעת כמו גם עלות שכרם הינה במבחן הסבירות, כאשר בכל הנוגע לנחיצות, תלמד העובדה כי חוות הדעת שימשה בסיס לפסק הדין.

מאידך טענו המבקשים כי אין לחייב אותם כלל בתשלום הוצאות מה גם שאי די בי לא הוכיחה כי השכר ששולם על ידה למומחים בעבור חוות הדעת הינו השכר הסביר בנסיבות העניין. השופטת ציינה כי שכרם של המומחים אשר ייעצו לאי די בי וערכו את חוות הדעת שהוגשה מטעמה לבית המשפט הוכח בחשבוניות מס \קבלות שהוצגו, וכי על המבקשים היה להוכיח כי הוצאות אלה אינן סבירות, הכרחיות, ומידתיות, ואולם הם לא השכילו לעשות כן. בנוסף הימנעותם מלהביא כל ראיה באשר לשכר טרחה סביר ו\או נוהג כמו גם מלחקור את המומחה פרופ' בן שחר לאור עדתו על גובה שכרו, עומדת להם לרועץ.

השופטת הדגישה כי אין מחלוקת על העובדה לפיה ההליך אותו הגישו המבקשים העמיד את אי די בי בסיכון כספי רב( 660 מיליון שקלים) כאשר ניהולו חייב ידע מקצועי וייחודי, ועל כן פנייתה למומחים בעלי שם לצורך עריכת חוות דעת מקצועית ומעמיקה הינה מובנת וסבירה, וכך אף נכונותה והתחייבותה לשאת בתשלום שכרם אשר עמד על 0.25% מגובה הסיכון. בנוסף לדברי השופטת מעצם מעמדם המקצועי של המומחים כמו גם השקעתם בעריכת חוות הדעת, נגזר שכרם הגבוה, ויקשה עליה בהעדר ראיות סותרות לקבוע כי השכר אינו פרופורציונלי להליך ולמהותו.

השופטת ציינה כי לנגד עיניה עומדים מחד החשש מהרתעת יתר של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים ומאידך ההכרה שבפסיקת הוצאות ריאליות בין היתר גם לנוכח כוונתם של תובעים ייצוגיים המבקשים לקנות את הסיכוי לתגמול כספי משמעותי ללא קניית סיכון, היא מוצאת בנסיבות העניין לחייב את המבקשים בתשלום הוצאותיה של אי די בי בגין שכרם של המומחים בסך 350,000 שקלים.

ואולם המבקשים אינם משלימים עם החלטתה של השופטת יעקובוביץ ועל כן הגישו ערעור על ההחלטה בטענה כי נפלה בה טעות קריטית ומשמעותית, וכי השופטת טעתה בכך שפסקה סכם הוצאות בגובה כה חריג. לדבריהם המדובר בהחלטה חריגה במיוחד שהינה תוצאה של בקשה בלתי סבירה בעליל להוצאות לא סבירות בסך של 1.2 מיליון שקלים, החלטה המנוגדת לעקרונות הקבועים הן בתקנות סדר הדין האזרחי, הן בפסיקת בתי המשפט ככלל, והן בפסיקת בית המשפט העליון בפרט.

בערעור שהוגש באמצעות עו"ד יצחק אבירם נטען עוד כי התוצאה לפיה יחויבו המערערים שביקשו לערער על קביעתה העצמית של אי די בי פיתוח לגבי מחיר העסקה במהלך כפוי בסכום כה עצום הינה סגירת דלת, מניעת דיון הוגן בטענות מסוג זה, והינה מתן גושפנקא לגדולי המשק ולבעלי השליטה לפגוע בציבור ככל רצונם לא חשש מתביעות נגדם וללא חשש מביקורת עליהם, ותוצאת ההחלטה הינה  עיקור היכולת לנהל הליך של תביעה ייצוגית כנגד בעל שליטה או חברה בכירה בשוק ההון.