בית משפט השלום בטבריה גזר (30.12.03) קנס בסך 200 אלף ש"ח על עיריית צפת, לאחר שהורשעה במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של זיהום מים ובאי-מניעת זיהום מים, לפי חוק המים.
בכתב האישום שהוגש על-ידי פרקליטות מחוז חיפה בשם המשרד לאיכות הסביבה, הואשמו העיריה ושני נושאי תפקידים בה בעבירות שנמשכו למן שנת 1992 באופן מתמשך ואף לאחר הגשת כתב האישום, בארבעה סעיפי אישום שונים.
באישום הראשון, הורשעה העיריה באי מניעת שיבוש בפעולתו של קו ביוב המאסף הדרומי, שגרם להזרמת שפכים גולמיים לנחלי עכברה ועמוד ולזיהום מים, מאחר ולא היה תקין ונסתם לעיתים קרובות.
באישום השני, הורשעה העיריה באי מניעת שיבוש בפעולת מתקני הביוב, שנועדו לחבר את השכונות החדשות ברמת רזים לקו ביוב המאסף הדרומי, שגרם להצטברות שפכים בתחתית הגיחון, הצטברות שעלולה היתה לגרום לזיהום חמור של נחל רזים ושל נחלי עכברה, עמוד ושל הכנרת. הדבר התאפשר נוכח תכנון והפעלה לקויים של מתקן ויסות ומינון, שנועד לחבר שפכי שכונות חדשות למאסף הביוב הדרומי, הגורמים לו שלא לתפקד.
באישום השלישי, הורשעה העיריה באי מניעת שיבוש בפעולת המכון לטיהור שפכים שלה, כתוצאה מהפעלה לקויה, שגרמה בפועל לגלישת שפכים, בוצה וקולחין לנחלי עצבונית ועמוד ולזיהום מים.
באישום הרביעי, הורשעה העיריה באי מניעת שיבוש בפעולת תשתית הביוב של שכונת נוף כנרת, שחוברה למכון הטיהור צ.ח.ר למרות שלא תפקד כהלכה, בגינו נגרם זיהום מים וחלחול אסור של מים מזוהמים תוך סיכון מקורות מים ומי תהום, וכן לגלישת שפכים לנחל ראש פינה, לירדן ולכנרת.
הנאשמים הואשמו בכך שביצעו פעולות הגורמות או העלולות לגרום לזיהום מקורות מים ולא פעלו למניעתו, עבירות על חוק המים.
השופט מאמץ הסדר טיעון
בחודש יולי השנה, אימץ השופט אטרש שאהר הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ביחס להכרעת הדין, לפיו הורשעה העיריה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום על סמך הודאתה.
לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, גזר בית המשפט על העיריה קנס בסך 200,000 ש"ח והתחייבות בסך 300,000 ש"ח להימנע מעבירות על חוקי איכות הסביבה במשך שנתיים.
בגזר הדין, התייחס השופט שאהר לחומרת העבירות ולפגיעתן הקשה, וציין כי "מקורות המים, כאמור, הם משאב נדיר וחשוב ופגיעה בו היא חמורה ביותר ופוגעת בסופו של יום באיכות החיים של הציבור ובבריאותו, כאשר הזיהום בחלקו הניכר אינו ניתן לתיקון; בכגון דא, יש צורך בענישה מרתיעה, לא כל שכן כשעסקינן בארבעה מקרים שונים ובמפגעים מזהמים שנמשכו תקופה משמעותית עד להסדרתם, וברשות ציבורית שאמורה לגלות רגישות לעבירות שכאלה ולפעול בנחישות ובמהירות לסילוק הגורם המזיק לסביבה".
תפקיד הרשות המקומית
באשר לתפקידה של רשות מקומית, ציין השופט שאהר כי "שומה על רשות מקומית לנקוט בכל האמצעים הדרושים לצורך מניעת זיהום מים. רשות מקומית והפועלים בשמה, אמורים לדעת לכלכל את צעדיהם ואת המשאבים העומדים לרשותם לצורך רווחת הציבור, בין היתר, על-ידי תכנון ראוי ומושכל, שימנע זיהום מקורות המים".
"בתי המשפט נהגו שלא לתת משקל מיוחד לטענה של היעדר תקציב ולטענה שהדבר אינו תלוי רק באותה רשות מקומית, אלא בגורמים אחרים, בין משרדים ממשלתיים ובין רשויות מקומיות אחרות, שכן תפקידה של הרשות המקומית לדאוג גם לקבלת האישורים והתקציבים הנחוצים לצורך תכנון וביצוע פרויקטים ותחזוקת מערכות קיימות, במטרה למנוע מפגעים מזהמים מבעוד מועד, תוך צפיה ברורה שאי נקיטה באמצעים הדרושים עלולה לגרום לזיהום מקורות המים, שתוצאותיו הינן חמורות ביותר".
ביחס להתמשכות המפגעים, ציין השופט שאהר, כי "ככל שהסדרת וסילוק המפגעים הולכת ומתעכבת, כך הולך וגדל הנזק האקולוגי של אותם מפגעים. הנאשמת, שלא פעלה בנחישות ובמהירות הראויה להסדרת המפגעים נשוא כתב האישום, הגדילה בהתנהגותה את מימדי הזיהום בכל אתר ואתר".
פרקליטות מחוז חיפה יוצגה בהליך על-ידי עורכי הדין ליאת מנדל ועמית קורן. עיריית צפת יוצגה על-ידי עו"ד מנדלבוים ממשרד נשיץ, ברנדס ושות'.
ת.פ. 574/96 מדינת ישראל נ' עיריית צפת
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה