בג"ץ אסר אטימת בתי מיידי אבנים

בג"ץ ממשיך בקו של הימנעות מפעילות נגד בתי משפחותיהם של ערבים. השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל אסרו (יום א', 3.4.16) על צה"ל לאטום את בתיהם של שלושה צעירים שהיו מעורבים ביידוי אבנים שהביא למותו של אלכסנדר לבלוביץ' בירושלים. זאת, לאחר שבשבוע שעבר אסר בג"ץ להרוס את ביתו של מחבל שהיה מעורב ברצח שני יהודים בירושלים.

פיראס מוסטפה אטרש, מוחמד סאלח מוחמד אבו-כף, עבד דוויאת ומוחמד טוויל מואשמים ביידוי אבנים לעבר מכוניות בכביש אשר וינר, המקשר בין דרך חברון לשכונת ארמון הנציב, בערב ראש השנה תשע"ו לאחר מהומות בהר-הבית. על-פי כתב האישום נגדם, דוויאת הוא שיידה את האבן הקטלנית, ושלושת האחרים דיווחו לו על המכוניות המתקרבות. כל הארבעה מואשמים בהריגה.

אלוף פיקוד העורף החליט לאטום את הדירות בהם התגוררו הארבעה בשכונת צור באהר - אטימה בלוחות פלדה ומוטות ברזל, שניתן להסירם בעתיד. חיות אומרת, כי כל עוד ההלכה היא שניתן להרוס בתים או לאטום אותם, הרי שהביקורת השיפוטית מתמקדת בשאלת המידתיות של הצעד הקונקרטי.

לדברי חיות, "קיימות במקרה דנן ראיות מינהליות ברמה
ובמידה הנדרשים לגבי כל ארבעת הנאשמים. עם זאת, וככל שהדבר נוגע לחומרת המעשים עולה מתוך אותן הראיות הבדל ברור בין דוויאת ובין שלושת האחרים.

"...משהוצגו בענייננו ראיות מינהליות ברורות באשר לקשר הישיר שבין השלכת האבן הקטלנית על-ידי דוויאת ובין מותו של
המנוח, ומשעולה עוד מאותן ראיות מינהליות כי דוויאת היה
הגורם המתסיס והיוזם של האירוע כולו, אין בעיני מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב [אלוף פיקוד העורף]".

לגבי שלושת האחרים אומרת חיות, כי למרות שגם הם מואשמים בהריגה - הרי שברור מן הראיות, שחלקם קטן בהרבה מזה של דוויאת. לכן, "הגזירה השווה שגזר המשיב בין דוויאת ובין אטרש, אבו-כף וטוויל תוך התעלמות מן ההבדל המובהק הקיים ביניהם בכל הנוגע לחלק שנטלו באירוע, אינו תואם את המידתיות" בה יש להפעיל את האמצעי של אטימת בתים.

השופט עוזי פוגלמן סבר בדעת מיעוט, כי יש להוציא צו על תנאי גם בעניינו של דוויאת, שכן לשיטתו - ענישה של בני משפחה שלא היו מעורבים בפיגוע, אינה מידתית. השופט צבי זילברטל הסכים עם חיות. את העותרים ייצגו עוה"ד לאה צמל ואנדרה רוזנטל, ואת המדינה - עו"ד יונתן ציון-מוזס.