מעל מיליון שקל נגבו ממבריחי כספים

רשות המיסים הכניסה במחצית השנייה שנת 2015 יותר ממיליון שקלים במסגרת עיצומים כספיים שהוטלו על אנשים שנתפסו תוך ניסיון הברחה של כספים לתוך שטחי ישראל או מחוצה לה. כך עולה (יום א', 3.4.16) מדיווח של הרשות.

מדובר ב-42 החלטות לעיצום כספים שהתקבלו לאחר שנתפסו ניסיונות להכנסת כספים או להוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. סך העיצום הכספי בהן עומד על 1,083,550 שקל.

התירוצים נדחו בוועדה

ב-25 ביולי 2015 יצא עזמי פאר מישראל לירדן דרך מעבר גבול נהר הירדן כשברשותו היו 114,593 דולר (שווה ערך ל-437,745 ש"ח) 452 דינר ירדני (שווה ערך ל-2,436 ש"ח) ו-4,650 ש"ח. המפר לכאורה לא הצהיר על הוצאת הכספים מישראל וזאת בניגוד לחוק. לעניין מקור ויעד הכספים, טען עזמי פאר כי 40,000 דולר שנתפסו על גופו מקורם בחסכונותיו משנים רבות של עבודה וכי כיום הוא עובד כשכיר בעסק להמרת מטבע בנצרת. לטענתו, אין לו חשבון בנק והוא לקח עמו את הכספים משום שנשדד בעבר ופחד להשאירם בביתו בנצרת. לעניין 70,000 דולר שנמצאו בתא הכפפות של המכונית עמה הגיע פאר למעבר, טען בחקירתו כי לא היה מודע לכך שהכספים נמצאים ברכב וכי ייתכן שאלו שייכים לחברו, בעל הרכב וכן הצהיר בכתב שהכספים אינם שלו. הוועדה לא קיבלה את גרסתו בשני המקרים והשיתה עליו עיצום כספי של 300,000 שקל.

ב-7 באוגוסט 2015 נכנס ואדים בוגנקו לישראל דרך טרקלין העסקים "מצדה" בנמל התעופה בן-גוריון כשברשותו 73,961 אירו (שווה ערך ל-307,677 ש"ח) ו-19,500 דולר (שווה ערך ל-74,100 ש"ח). סה"כ היו בידי המפר לכאורה כספים בשווה ערך ל-381,777 ש"ח מבלי שדיווח על הכנסתם, בניגוד לחוק. לעניין מקור הכספים, טען המפר בחקירתו כי מקור הכספים בשכר עבודתו ובכספים מקרן שהשתחררה. בדיון בפני הוועדה טענו באי-כוחו כי הכספים שנתפסו בסך 50,000 אירו מקורם בהלוואה שהמפר לווה מחברו. לעניין יעד הכספים, המפר טען בחקירתו כי הכספים נועדו למימון טיול משפחתי באירופה וכן למימון טיפול רפואי שלו. בדיון בפני הוועדה נטען כי הכספים מיועדים לטיול משפחתי וכן לטיפולים רפואיים עבור אשתו של המפר. מאחר שלא הוצגו אסמכתאות מספקות לאף אחת מטענותיו של בוגנקו, החליטה הוועדה במקרה זה להטיל עיצום כספי בסך 200,000 שקל.

ביום 26.11.2015 יצא ג'ינהו וואנג מישראל דרך אולם הנוסעים בנתב"ג כשברשותו סכום של 97,700 דולר (סכום שווה ערך ל-378,978 ש"ח), עליהם לא דיווח בניגוד לחוק. לעניין מקור הכספים, טען בא-כוחו של וואנג כי מדובר בכספים שנמשכו מחשבון הבנק של חברה בישראל, אשר הזמינה את שירותי החברה הסינית שבה מועסק המפר, זאת בהתאם לסיכום מוקדם בין החברות. בא-כוחו של המפר לא הציג כל אסמכתא לטענתו כי הכספים נמשכו מחשבון החברה הישראלית. כמי שמכהן כרו"ח החברה הישראלית, מצופה היה מבא כוח המפר כי יציג בפני הוועדה מסמכים רלוונטיים שיוכלו לתמוך בטענותיו לעניין מקור הכספים, ולכל הפחות, להציג אסמכתא בדבר משיכת הכספים מחשבון החברה. בהעדר כל אסמכתא כזו, התקשתה הוועדה להשתכנע בדבר מקורם הלגיטימי של הכספים. באשר ליעד הכספים, טען בא-כוחו של וואנג כי הם נועדו לשמש כשכר עבודה למפר ולעובדים נוספים של החברה הסינית שהגיעו עמו לישראל. הוועדה לא השתכנעה מטיעוניו של בא-כוחו של המפר, במיוחד לאור העובדה כי לא הוצגו אסמכתאות מספקות, והשיתה על וואנג עיצום כספי של 77,000 דולר (כ – 303,000 שקל).

חובת דיווח מעל 100 אלף שקל

בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירת של רשות המיסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 שקל וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 שקל בדואר או בדרך אחרת. בנוסף, נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המיסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר - גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר - ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף - נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.