ביהמ"ש: עו"ד מור-סיניבר הסתירה ראיה

עו"ד אורית מור-סיניבר הסתירה מבית המשפט למשפחה ראיה חיונית, לא צייתה להוראותיו, התעלמה מהראיות ומהפסיקה והעלתה בשם מרשתה טענות שקריות וחסרות בסיס. כך קובע (8.3.16) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יחזקאל אליהו.

מור-סיניבר ייצגה אישה שביקשה לבטל את הסכם ההמון עליו חתמה עם בעלה לשעבר, בטענה שהוא ניצל את מצבה הנפשי הקשה. עוד טענה, כי הגבר רימה את האישה כאשר רכש עבורה פנטהאוז ב-2.7 מיליון שקל - 1.1 מיליון שקל מהסכום לו התחייב. אליהו דחה מכל וכל טענות אלו, ואף חייב את האישה בהוצאות בסכום יוצא דופן של 100,000 שקל.

בפרק העוסק במצבה הנפשי של האישה אומר אליהו, כי הראיה היחידה הייתה תעודה מפסיכיאטר שטיפל בה, בה כתב: "ח.א מוכרת לי מלפני 3.5 שנים אז הגיעה לייעוץ במסגרת משבר נישואין אשר גרר תגובה דיכאונית. לאחר ניסיונות שיקום הנישואין קרסו. בזמנו טופלה ב-T.CEPRALEX10MG בהטבה ניכרת. אולם לא נוטלת את הטיפול באופן מסודר. להערכתי זקוקה לטיפול תרופתי קבוע ולמעקב. בשנים האחרונות אינה מצויה בקשר עימי".

אליהו קבע, כי האישה הוציאה תעודה זו בתרמית, כאשר אמרה לרופא שהיא זקוקה לה עבור הביטוח הלאומי. רק בחקירתו הנגדית של הרופא בידי מור-סיניבר התברר שהשיחה בינו לבין האישה הוקלטה, כאשר אליהו שם לב שמור-סיניבר קוראת מתוך נייר - והתברר שזהו תמליל השיחה. לשאלתו מדוע לא הגישה את התמליל, ענתה מור-סיניבר: "אז לא הבאתי". התמליל הבהיר חד-משמעית, כי הרופא כלל לא טיפל באישה, למעט אותו מרשם חד-פעמי, וכי מצבה הנפשי בזמן השיחה היה תקין.

לדברי אליהו, אילו היה התמליל נחשף - כלל לא היה ממנה מומחה מטעמו לבדיקת מצבה הנפשי של האישה, כי היה מתברר שאין אפילו ראשית ראיה שתתמוך בטענותיה. עוד הוא אומר, כי טענותיה של מור-סיניבר נגד עבודת המומחה הן יותר מאשר עזות מצח, וזאת בניסוח עדין.

הוא גם דוחה לחלוטין את הנסיונות להוכיח את המצב הנפשי בעדויות של מי שאינם בעלי מומחיות בנושא, כגון עובדת סוציאלית וקאוצ'רית. לעומת זאת, אומר אליהו, יש עדויות ברורות על כך שהאישה הייתה במצב תקין והתכוננה במחשבה תחילה לגירושין - בין היתר על-רקע רומן שניהלה עם המאמן האישי שלה. עוד מציין אליהו, כי לאישה היה ליווי משפטי צמוד (למרות שניסתה להכחיש זאת) וכי היא הצהירה שחתמה מרצונה החופשי על ההסכם.

בנוגע לרכישת הפנטהאוז מצא אליהו, כי הראיות החד-משמעיות מלמדות שאכן שולמו תמורתו 3.8 מיליון שקל. לדבריו, בסיכומיה ניסתה מור-סיניבר לשנות חזית ולטעון שהסכם הרכישה היה בלתי חוקי, משום שנכתב בו סכום נמוך יותר כדי להקטין את מס הרכישה. לבד מכך שמדובר בהרחבת חזית אסורה, אומר אליהו, הרי שהאישה הייתה צד להסכם זה ואין היא יכולה להיבנות כעת מהטענה שהיה בלתי חוקי.

לאורך פסק הדין גם מציין אליהו שוב ושוב, כי מור-סיניבר לא הגישה כתבי בי דין במועדים עליהם הורה, ניסתה להכניס לתיק חוות דעת בניגוד לחוק והעלתה בסיכומיה טענות סרק בלא להתמודד עם הראיות שהוצגו ותוך התעלמות מהפסיקה הרלוונטית. הגבר ביקש לפסוק לזכותו הוצאות בסך 485,000 שקל, לפי החשבוניות שהציג, אך כאמור אליהו הסתפק ב-100,000 שקל. את הגבר ייצגו עוה"ד רות דיין-וולפנר ו-ורד רוס מרוז.