למה אנחנו נהנים כשידוענים נופלים?

העדפה של סלב

אנחנו ממהרים להמליך מלכים ובו-זמנית בזים להם. לתופעה הזו יש תפקיד. העדפה של סלב כזה או אחר, הערצה או זלזול בסלב-מאפשרת לנו ליצור לעצמנו זהות ולקדם ערכים שחשובים לנו.

לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל [ספר איוב]. תעשיית הידוענים בישראל, כמו גם בשאר העולם, היא תעשיה בעלת כוח כלכלי, חברתי ותרבותי שמצליחה לתרגם את ההערצה שלנו לשיווק ורכישת מוצרים. לתעשיה זו יש אינטרס כלכלי לייצר הד תקשורתי ו"שיחות ברזייה". לשם כך היא מייצרת, בין השאר, שיח רכילותי. מי שמופיע במדורי הרכילות ראוי להערצה שלנו ובמקביל הוא מותג לשיווק מוצרים. עם זאת, הכתבות הרכילותיות בצהובונים ובאתרים פעמים רבות מכילות תכנים חושפניים, מבזים ומשפילים שמזלזלים בסלבס ופוגעים במעמדם. מדוע אנו מכורים כל כך לשיח הזה?

מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר מירה משה, סוציולוגית בכירה וחוקרת תקשורת מאוניברסיטת אריאל חקר את טורי הרכילות אשר התפרסמו באתר ynet במדור "gossip רכילות ובידור" בשנים 2013-2009 ובדק עד כמה השיח הרכילותי מכיל תכנים מבזים ומזלזלים.

זהות אישית

בהמשך ישיר לכך, לשיח ההשפלה והזלזול לסלבים יש משמעות רבה בשבילנו, מסבירה משה: "שכן כיוון שאנחנו הם אלו שקודם כל מאדירים ואז משפילים הרי שאנחנו הם "ממליכי המלכים", אנחנו הם בעלי העוצמה לקבוע למי צל"ש ולמי טר"ש?".

"למדורי הרכילות והצהובונים יש גם תפקידים חברתיים נוספים. בעזרתם אנחנו יוצרים נורמות חברתיות וממקמים את עצמנו גבוה יותר בהירארכיה החברתית תוך כדי הבלטת הזהות האישית שלנו והקניית משמעות חברתית לעולמנו. זאת אומרת שכאשר אנחנו מאדירים או משפילים סלב, אנו למעשה מטפחים גם את המוניטין שלנו לצד המוניטין של הסלב. הבחירה שלנו בצד כזה או אחר של המתרס התרבותי, ההעדפה שלנו גיבורי תרבות כאלו או אחרים, מקנים לנו כוח תרבותי שאילולא אותם סלבריטאים ספק אם היינו מצליחים לצבור".

מחקרה של משה פורסם, לצד מחקרים נוספים, בגיליון 21 של כתב העת "סוגיות חברתיות בישראל" - כתב עת בנושאי חברה בישראל.

צילום: ד"ר מירה משה [צילום: יח"צ]