הגילוי מרצון ייחשף באופן חלקי

רשות המיסים תמסור בעתיד לעו"ד ורו"ח חגי גרוס נתונים חלקיים על הליך הגילוי מרצון, אם כי לא במועד שביקש ולא את מלוא הנתונים שרצה לקבל. כך קבעה (22.3.16) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור.

גרוס, שלדבריו ייצג עשרות נישומים בהליכי הגילוי מרצון על נכסים בחו"ל, טען שהחשאיות סביב ההליך מאפשרת לרשות לסחוט מהנישומים "דמי חסות" בדמות הפרשי מס שאינם צריכים לשלם. לפיכך, ביקש לחשוף בפניו באופן מיידי את כל הפרטים על כל הבקשות וההחלטות, למעט שמות הנישומים.

הרשות טענה, כי רק חלק מן המידע מצוי במחשביה, והסכימה להעמיד אותו לרשותו של גרוס לאחר סיום ההליך. לגבי יתר המידע טענה, כי איסופו יצריך ממנה מאמץ ניכר ובלתי סביר. עוד אמרה הרשות, וזו הייתה טענתה העיקרית, כי חשיפת המידע בפני גרוס תסכל את ההליך כולו, שכן נישומים יחששו להשתמש בו בשל אותה חשיפה.

בן-אור דחתה, כלשונה, את רובה המכריע של העתירה. לדבריה, גרוס היה צריך להימנע מהמילים הבוטות והמיותרות שהטיח ברשות, במיוחד כאשר לא הביא להן כל ראיה. גרוס נימק את הדחיפות שבבקשתו באותן האשמות, ובן-אור אומרת, כי מאחר שלא הוכיח אותן - ממילא אין מקום לדרישתו לקבל את הנתונים באפן מיידי.

בן-אור קיבלה את עמדתה המרכזית של הרשות וקבעה, כי אכן החשיפה תפגע בהליך הגילוי מרצון ובאינטרס הציבורי החשוב של גביית מס אמת העומד מאחוריו. לדבריה, אין מקום להשוות את הגילוי מרצון להליך הכופר - לגביו הורה ביהמ"ש העליון לרשות לפרסם את הפרטים (למעט שמות הנישומים) - שכן הכופר מושת על מי שביצעו עבירות פליליות, בעוד הגילוי מרצון הוא הליך אזרחי.

לאור זאת קבעה בן-אור, כי גרוס יוכל לקבל מהרשות את המידע המצוי ממילא במחשביה, ובין היתר: מסלולי הבקשות, השנים בהן עסקו, סכום ההכנסות שהועלמו, סכום ההון שדווח, תוספת המס והאם החוב שולם. בנוסף לכך, תמסור הרשות לגרוס את שמות המייצגים ואת פרטי משרדי השומה שטיפלו בבקשות. מידע זה יימסר לו תוך 30 יום מתום ההליך. יצוין, כי הרשות מסרה שההליך יסתיים ב-30.6.16, אך בשבוע שעבר היא הודיעה שתפעל להאריכו, עם הפיכת עבירות המס הקשות לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

גרוס לא יקבל את כל הפרטים האחרים שביקש, ובהם: תוספת המס שחישב המייצג, המס ששולם לתחילת תקופת הגילוי, האם הנישום הציג ראיות למקור הכסף ועוד. בן-אור קיבלה את הסבריה של הרשות, לפיה איסופם של נתונים אלו מהתיקים הידניים יצריך 1,400 שעות עבודה - ואין סיבה להטיל עליה נטל כבד זה. את הרשות ייצגה עו"ד אחוה ברמן.