החזרה

בצעד חסר תקדים החזיר יו"ר ועדת הכספים גפני הצעת חוק של האוצר ליצירת קופת גמל להשקעה לוועדת הכנסת, כי לא מוכן לדון בה ללא האפשרות לבצע בה שינויים

גפני: "הצעת החוק מחייבת שינויים משמעותיים לטובת המשק. אם האוצר רוצה להעבירה כפי שהיא, שהדיון בה יעבור לוועדה אחרת"
"ועדת הכספים בראשותי לא תהיה חותמת גומי של האוצר"

דרמה בוועדת הכספים. באופן חסר תקדים הודיע היום (ב'), יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי הוא מחזיר את הדיון בהצעת חוק ממשלתית של האוצר לוועדת הכנסת, "על-מנת שזו תעבירה לוועדה אחרת בכנסת, שאולי תהיה מוכנה לאשר אותה ללא דיון אמיתי וללא בחינת שינויים משמעותיים שנדרשים בה לדעת גורמים מקצועיים ולדעת רבים מקרב חברי הכנסת". ההצעה שגפני דחה את הדיון בה, היא הצעת חוק שנועדה לייצר אפיק השקעה חדש עבור הציבור; 'קופת גמל להשקעה'. בדיון שהיה הפעם הראשונה שבה הוועדה דנה בהצעת החוק, עלו טענות קשות כנגד ההצעה, לרבות ע"י רשות ניירות ערך וחברי כנסת, שטען שההצעה כפי שהיא תפגע קשות במסחר בבורסה. גפני: "הצעת החוק מחייבת שינויים משמעותיים לטובת המשק. אם האוצר רוצה להעבירה כפי שהיא, שהדיון בה יעבור לוועדה אחרת. ועדת הכספים בראשותי לא תהיה חותמת גומי של האוצר".
בדיון התעוררו חילוקי דעות מהותיים גם בתוך הממשלה, בין יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שמתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית ושטוען כי "החוק ייפגע במסחר בבורסה", לבין נציגי האוצר, לרבות סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס), שטענו, כי "מדובר באפיק השקעה נוסף עבור הציבור". פרופ' האוזר: "ההצעה טובה אך נדרשים שינויים, כי היא לא שוויונית ותאפשר למי שינהלו את קופות הגמל להשקעה יתרון שלא ניתן למנהלי קרנות נאמנות, בדמות דחיית מס על רווחי הון וכן פטור מלא במקרה שהחוסך ייבחר למשוך רק בגיל פרישה ולקבל קצבה חודשית במקביל לפנסיה. החוק כפי שהוא, יגביר את הריכוזיות. מאות מיליארדים יעברו מקרנות הנאמנות לקופות הגמל, כי יש לה עדיפות מוחלטת בעוד קרנות נאמנות הן אפיק חשוב לחיסכון לטווח קצר והן תורמות פי- 4 למסחר בבורסה. יש להגביל את קופת הגמל ל- 6 שנים ואת הסכום המרבי להפקדה ל- 25 אלף ₪. הנוסח הנוכחי ייטיב דווקא עם אוכלוסיות חזקות, כי למי יש 100 אלף ₪ פנויים לשים בצד לשנים?! דווקא אנשים אמידים ייהנו מהטבת המס. היום 7 בתי השקעות מנהלים 40% מכספי הציבור אך בעוד 3-4 שנים נקים 'ועדת בכר' אחרי שהם יהיו עם 70% מכספי הציבור, בניגוד לכוונה להגביר את התחרות".
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "שר האוצר אולי חושב שככה הוא יסיט השקעות מנדל"ן לשוק ההון אך זה לא מה שיקרה. יש להוריד את הרף של 100 אלף ₪, שטוב רק לעשירים ומי שיש לו 100 אלף ₪ פנויים ייפנה אותם דווקא לנדל"ן, שם יש נזילות גבוהה יוצר וניתן לסחור בהשקעה בעוד שכאן הכסף יהיה סגור אמנם עם אפשרות משיכה אך עם מס גבוה יותר מאשר בנדל"ן במקרה של משיכה לפני גיל פרישה". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "הכוונות טובות אך החוק לא מבושל דיו. מרוב המהירות לא חושבים על כל ההשלכות. למה הממשלה לא הגיעה לכאן אחרי שהשלימו את הוויכוח המקצועי בתוכה. יש חסך במכשירים דווקא לטווח בינוני וזה יכול היה להיות שימושי אך לא באופן הזה. אם הממשלה החליטה החלטתם שיש עוד כסף שניתן לוותר עליו בהטבות מס ואני מעריכה שזה הרבה מעבר ל-10 מיליון ₪ בשנה, כי אם יהפוך למכשיר כה אטרקטיבי יעבור בהרבה את הסכום הזה. אך מה עם אלה שלא מגיעים לסף המס? המדינה כאן מיטיבה דווקא עם החזקים שיכולים לשים בצד 100 אלף ₪ ונותנת להם הטבות מס ולא מאפשרת אפיקים טובים לחיסכון לחלשים". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אם מיקי זוהר רוצה להסיט את המשקיעים משוק הנדל"ן לבורסה שיוריד את מס רווחי הון לאפס או ל- 10%, לפחות ל- 4-5 שנים. היום הבורסה מדממת כי אין השקעות. אם רוצים לתת לבורסה להמשיך לדמם בואו נמשיך בכיוון הזה. כבר יש מכשיר לעשירים וכאן אתם נותנים עוד אחד". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "זו הצעה למכשיר פיננסי חדש, כדי לעודד חיסכון בטווח קצר ובינוני. השתרבבו כאן עוד שתי מטרות להסיט השקעות מנדל"ן ולכאורה להגביר את המסחר בבורסה, אך ייתכן שדווקא ניצור אפקט הפוך לגבי לפחות אחת מהמטרות. יש כלל מאקרו כלכלי, שכלי אחד לא יכול לשמש 3 מטרות ועשויים דווקא לפגוע באחת מהן. רשות ניירות ערך טוענת שהכלי הזה יהפוך לדומיננטי ותיווצר ריכוזיות יתר בשוק ההון. זה מחייב בירור מעמיק. יש להטיל 2 מגבלות להפיכת המכשיר הזה לחיסכון לטווח קצר ובינוני שלא ייטיב בצורה לא פרופורציונאלית דווקא עם עשירים. להגביל ל- 6 שנים".
סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס): "יש כאן פוטנציאל של 480 מיליארד ₪ שנמצאים בבנקים בפיקדונות של הציבור שמחפש אפיק טוב יותר וסופסוף הגיע מכשיר שכולם רוצים בו. אז יש חששות ומזהירים שהמכשיר הזה ייצר אסון עבור קרנות הנאמנות, אך כמו בעבר שקרה בדיוק ההיפך כך יקרה גם כאן". כהן ציין בהומור, כי "בטרם הופעת המכונית פרחה לה תעשיית הסוסים, לרבות בעלי המלאכה שהיו קשורים בה ואז הופיעה תעשייה חדשה, תעשיית המכוניות וטענו שהורסים את תעשיית הסוסים. אבל המציאות היא שהציבור המתין למכונית וכולם נהרו אליה. כך גם בשוק ההון. אם חוששים שהמכשיר כל-כך ייטיב עם הציבור שכולם יינהרו אליו, אזי שהבורסה תשתפר וגם החברות שיציגו מוצרים טובים יותר. זה מכשיר מצויין שלא ייצר ריכוזיות".
סגן הממונה על שוק ההון באוצר, הראל שרעבי, אמר ש"עלות החוק למדינה, בגין דחיית מס ופטור ממס נאמדת בכ- 10 מיליון ₪ בשנה. יש בהצעה תמריך לחיסכון נוסף לקצבה במקביל לפנסיה. אין כאן הטבת מס אלא דחיית מס במקרה של משיכה חד-פעמית ופטור רק אם הכסף יישאר לקצבה בגיל פרישה".
מי שתמכו בחוק, הם חברי סיעת כולנו. ח"כ רחל עזריה (כולנו): "הדיון הוסט לבורסה מתוך הנחה שכולם משקיעים. אמנם הפנסיות כן, אך רבים בישראל מפחדים מהבורסה, כי זה מורכב מידי. הרוב מפקידים בפיקדונות אך היום לא שווים כלום ואין לאזרחי ישראל אפיק לחיסכון שייתן משהו עבור הכסף שלהם. יש מדינות בהן השקעה בבורסה זה דבר עממי ובישראל זה לא. כאן מייצרים מכשיר שהוא עממי ולכן השאלה זה לא השוואה לכלל המסחר בבורסה, אלא יצירת אפיק השקעה סולידי וברור. זו הצעה טובה ופעם ראשונה שמתמודדים עם זה שאין לאנשים היכן להשקיע. אולי בטווח הארוך זה יגרום לאנשים להבין איך הבורסה עובדת ואולי יפנה אנשים לשם". ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "אפשר לקבוע מנגנון של דיווח תקופתי לוועדת הכספים ואם האפוקליפסה תתממש ומאות מיליארדים יזלגו לקופות הגמל הזאת אז נתקן".
מנהלי קרנות נאמנות קטנות, מנכ"ל הבורסה וגורמים נוספים הביעו התנגדות לחוק כפי שהוא גם הם. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט: " שוק ניירות ערך והבורסה עושים מאמצים רבים להביא עוד חברות לבורסה שיהיו עוד חברות להשקיע בהן וכאן החוק ייפגע בחברות הקטנות אז עשינו עבודה אדירה להגביר את ההיצע אך לא יהיה ביקוש. כי הגדולים לא ישקיעו, כי אותה עבודה יש להשקיע בהשקעה ב- 5 מיליון ₪ או ב- 100 מיליון ש"ח. אנחנו נרכז את המשק בגופים מאוד גדולים".
מנהל תחום פיננסים באיגוד לשכות המסחר, עו"ד רונן סולומון: "ההצעה טובה אך לא בשלה ויש לה השלכות חמורות. יש אפלייה בין מוצרים דומים שלאחד נותנים הטבת מס לעומת תיקי השקעות שיש בהם ניכוי מס במקור. 124 שחקנים ילכו הביתה, שהם הגורם התחרותי לשחקנים הגדולים. ההטבה הזו תעלה הרבה מעבר ל- 10 מיליון ₪ בשנה, כי אדם ישקיע 100 אלף ₪ בכמה קופות. על שם אשתו ואח"כ על שם ילדיו הקטינים, כי הקופות לא מדברות בין עצמן ומי שייפגע זה מעמד הביניים, כי המעט חסכונות משועבדים לבנק בגלל משכנתא וכד'. יש להגביל ל- 25 אלף ₪, לקבוע את זה כהוראת שעה ל- 3 שנים לבדוק מה יקרה לבורסה ויש להגביל את קופת הגמל ל-15 שנה למשיכה הונית. וכן לאפשר גם לאזרחים דרך ניהול קופת גמל בניהול אישי". מנהלי בתי השקעות קטנים נוספים הביעו חששות כבדים מהצעת החוק כפי שהיא.
יו"ר הוועדה גפני סיכם: "באתי לדיון הזה בנפש חפצה, אך מתברר שיש צורך לבחון שינויים מהותיים. מתברר שזה אפיק לעשירים ואין בחוק הזה דבר מוגדר אלא 'חוק מסגרת' בלבד ושר האוצר יקבע בצו את כל הכללים, גובה הסכום, פרקי זמן וכד', אמנם באישור ועדת הכספים ויעבור בתקנות אך לא בגוף החוק. אינני מוכן להיות חותמת גומי ולהוציא מוועדת הכספים חוק לא מבושל דיו, שיש בו סיכונים לפגיעה בשוק ההון ובאיזונים הנכונים שבו ושייטיב בעיקר עם עשירים. על-כן, אני מחזיר את החוק לוועדת הכנסת, כך שאם ירצו יעבירו את החוק לוועדה אחרת, שכפי שנראה תאשר את החוק ככתבו וכלשונו".