חזית נוספת בסכסוך בין יגאל פרסלר למשולם וטלי ריקליס

( 27-03-16) סוחר האמנות יגאל פרסלר הגיש לבית משפט השלום תביעה לפסק דין הצהרתי וצו עשה לקיזוז חוב שלו בסך 43,000 שקלים כלפי איש העסקים משולם ריקליס בגין חיובו בהוצאות משפט בהליך של סעד זמני, מתוך סכום כולל של 120,000 שקלים שחייב לו ריקליס בשל חילול 5 המחאות ששילמה לו אשתו טלי רויטל ריקליס מנהלת ובעלת המניות בחברת ריקליס אספנות ואמנות, בעבור משולם ריקליס. לדברי פרסלר 5 ההמחאות הללו היוו חלק ממקדמה בעשר המחאות על סך 24,000 שקלים כל אחת, מתוכן כובדו 4 המחאות, המחאה אחת הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל, ו-5 המחאות בסך כולל של 120,000 שקלים הוגשו לפירעון בבנק הנמשך וחוללו.

פרסלר מבקש מבית המשפט להצהיר כי חובה של טלי ריקליס כלפיו הינו 120,000 שקלים, וכי החוב שלו כלפי משולם ריקליס בסך 40,000 שקלים בגין פסיקת הוצאות משפט כנגדו הוא בר קיזוז כנגד החוב כלפיו, וכך לטענתו משולם וטלי ריקליס חייבים לו סך של 80,000 שקלים. לדברי פרסלר כי מעת קבלת הודעת הקיזוז מצדו היה על בני הזוג ריקליס להימנע מפתיחת הליכי הוצאה לפועל כנגדו בגין חיובו בהוצאות משפט לטובתם על סך 40,000 שקלים, ועל כן מתבקש בית המשפט להורות להם לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגדו לאלתר.

בפניה לבית המשפט באמצעות עו"ד אורן בן נאמר כי בחודש אפריל 2015 ביצעה טלי ריקליס עסקה עם פרסלר לרכוש מהמוזיאון שלו 10 תמונות של האמן משה טמיר במחיר של כמיליון שקלים אותה תשלם מהלוואה שתיטול מבנק דיסקונט. טלי שילמה לפרסלר מקדמה בסך 240,000 שקלים ב-10 במחאות אישיות שלה ושל משולם ריקליס על סך 24,000 שקלים כל אחת וקיבלה מפרסלר 6 יצירות של האמן משה טמיר. לדברי פרסלר טלי כיבדה 4 המחאות ואולם מיד עם קבלת היצירות ביטלה את יתרת 6 המחאות ללא הודעת ביטול עסקה, ומבלי לנמק.

פרסלר טוען כי הנתבעים נטלו ממנו את 6 היצירות האמורות בעורמה ובתחבולה מבלי לשלם את תמורתם, וכי לאחר שפתח כנגד טלי ריקליס תיק בהוצאה לפעל בגין חילול המחאה בסך 24,000 שקלים מתוך 6 ההמחאות שחוללו על ידה, הגישו משולם וטלי תביעה כנגדו בה טענו בין היתר כי רכשו את היצירות במזומן וכי טלי נתנה לפרסלר את 10 ההמחאות האמורות תמורת פינויו המוזיאון שלו מגג הבניין ברחוב ולפסון בתל אביב. ואולם פרסלר מצרף לתביעתו תצהיר טל הראל השותף ומנהל התקשורת של חברת ריקליס ספנות ואמנות בו הוא טוען כי  אין אמת בדבריה של רויטל וכי ההמחאות ניתנו לפרסלר  כמקדמה בעבור רכישת יצירותיו של האמן משה טמיר.

הראל העוסק ביח"צנות, מנהל ובעלים של חברת טאג תקשורת  מצין בתצהירו כי טלי ריקליס הצטרפה אליו כשותפה חיצונית לשם רכישת יצירות אמנות למכירה וחלוקת הרווחים ביניהם. לדבריו התנהלותה מול פרסלר הינה דפוס ההתנהגות שלה לפיו היא קונה או מקבלת שירות על ידי תשלום בהמחאות ולאחר מכן מבטלת את ההמחאות. לדבריו הוא נרדף על ידי הנושים של טלי ריקליס להם היא נותרה חייבת כספים רבים, וכי נעשות אליו פניות של הנושים לסייע להם לגבות את כספם.

 
פרסלר מציין עוד בתביעתו כי בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם של משלם טלי ריקליס והוציא צו האוסר לעשות כל דיספוזיציה ביצירות ולהעבירן לידי נאמן מטעם בית המשפט, ואף חייב אותו בהוצאותיהם של משולם ולרויטל ריקליס בסך של 40,000 שקלים. לטענת פרסלר צו המניעה האמור לא מונע ממנו מלקזז את חובם של בני הזוג ריקליס מאחר ואלה לא תבעו במסגרת תביעתם את ביטול 6 ההמחאות שנותרו לפירעון וגם לא תבעו את החזר הכספים אותם הוא גבה ב-4 ההמחאות הנותרות שנפרעו.

לטענת פרסלר הנתבעים קשרו את עצמם להמחאות בעדויותיהם הן בבית המשפט המחוזי הן בפני רשם ההוצאה לפועל, וכי משולם ריקליס הודה בחקירתו הנגדית כי ידע על משיכת השיקים מהחשבון המשותף לו ולטלי, לכן החוב על פי ההמחאות הוא גם שלו. עוד מציין פרסלר כי טלי ריקליס הודתה בעדותה ובחקירתה הנגדית כי נתנה את ההמחאות הפרטיות שלה ושל בעלה משולם ריקליס, וכי פרעה 4 מתוך 10 ההמחאות. עוד הודתה בכך שלא שלחה לפרסלר הודעת ביטול. לדבריה בעדותה בבית המשפט אין נכסים וכספים על שמה ומתנהלות כנגדה וכנגד חברת ריקליס אספנות ואמנות תיקי הוצאה לפועל בשל חובות לנושים רבים.