דוח חדש מגלה: טוב לנו בישראל?

220 מומחים

על הדוח עמלו יותר מ-220 מומחים ממשרדי הממשלה, מבנק ישראל ומהמוסד לביטוח לאומי, חוקרים ואקדמאים ובכירי המגזר הציבורי.

מדינת ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם ומשיקה את הדוח הממשלתי הראשון בנושא: איך החיים באמת?

הדוח מספק תמונה רחבה על מצב המשק, החברה והסביבה בישראל, בהתייחסות לכלל התחומים שתורמים לאיכות החיים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. שני תחומים נוספים יפותחו בעתיד - טכנולוגיות ומידע ופנאי, תרבות וקהילה, וכך יהיו 11 תחומי מדידה של איכות חיים. לכל תחום מדידה נבחרו 8 מדדים מייצגים.

מערכת מדדי איכות חיים נועדה להשלים את מערכת החשבונות הלאומיים ואת מדד התמ"ג ולספק מידע מקיף, עדכני ורלוונטי על מצב איכות החיים בישראל. הדוח הראשון "איך החיים באמת"? הוא תולדה של שתי החלטות ממשלה (משנת 2010הומשנת 2014), והוא מוגש לאחר עבודה מעמיקה ונרחבת לגיבוש מדדי איכות חיים, קיימות
וחוסן לאומי. כחלק מיישום החלטת הממשלה משנת 2010 תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדדים על בסיס שנתי.

על הדוח עמלו יותר מ-220 מומחים ממשרדי הממשלה, מבנק ישראל ומהמוסד לביטוח לאומי, חוקרים ואקדמאים ובכירי המגזר הציבורי, בהנחיית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. כל זאת בליווי מקצועי של ה- OECD, ובשיתוף מקיף של הציבור הישראלי ולאחר בחינה והכרעה של ועדת היגוי שהוקמה במיוחד לנושא.

ביטחון ללכת לבד

צילום: מרגישים נוח [צילום: עידן יוסף]

בתחום איכות התעסוקה נמצא כי קיימת עלייה בשיעור התעסוקה, בשביעות הרצון מעבודה ובהכנסה החציונית, במקביל להתגברות הפערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. שיעור התעסוקה בישראל נמצא במגמת עלייה 49.7% ב-2000 לעומת 42.5% ב-2014.

שיעור התעסוקה בקרב היהודים גבוה יותר בהשוואה לערבים (64.0% לעמת 42.5% ב-2014, בהתאמה.

עוד עולה מן הדוח כי קיימת יציבות בתחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשכה, וירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים ובפעולות איבה.

בשנת 2014 73% מבני 20 ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשֵכה באזור מגוריהם. גברים חשו ביטחון יותר מנשים (84% לעומת 63%, בהתאמה). בני 20-64 חשו בטוחים יותר מבני 65 ומעלה (75% לעומת 64% בהתאמה. הדוח הראה כי ערבים חשו ביטחון יותר מיהודים (83% לעומת 72%, בהתאמה). כמו-כן, מבין הערים המונות מעל 200,000 תושבים, השיעור הגבוה ביותר של החשים ביטחון נמצא בראשון לציון (78%) והנמוך ביותר באשדוד (61%).

במדד הטרדה מינית ועבירות מין נמצא כי ב-2014 1.8%מבני 20 ומעלה נפגעו מהטרדה מינית. צעירים נפגעים מעבירת הטרדה מינית בשיעורים גבוהים יותר באופן משמעותי ממבוגרים. כך למשל, כ-7% מהנשים בגילים 34-20 הוטרדו מינית לעומת 1.4% מהנשים בגיל 35 ומעלה.

בתחום הבריאות נמצא כי ישנה עלייה בתוחלת חיים, ירידה בתמותת תינוקות וירידה באחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה. בשנים 2014-2000 עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-3.6 שנים ובקרב הנשים ב-3.2 שנים. במדד השמנת יתר ועודף משקל נמצא כי ב-2012 יותר מרבע (27%) מתלמידי בתי הספר בישראל עד כיתה ט' סבלו מהשמנת יתר או עודף משקל.

הדוח מצביע על כל שבממדי הדיכאון ב-2013 34% מבני 20 ומעלה חשו מדוכאים לעתים קרובות או מדי פעם, ו-9% חשו דיכאון לעתים קרובות. 49% מהערבים חשו דיכאון לעתים קרובות או מדי פעם לעומת 30% מהיהודים שחשו כך. 40% מהנשים חשו מדוכאות לעתים קרובות או מדי פעם לעומת 27% מהגברים.

בישראל, ב-2013 16.2% מבני 21 ומעלה עישנו לפחות סיגריה אחת ביום. 21.9% מהגברים ו-10.8% מהנשים. אחוז המעשנים בישראל נמוך מהאחוז הממוצע במדינות ה-OECD.

מרוצים ברמת-גן

צילום: טוב להם [צילום: איתמר לוין]

מן הדוח עולה כי קיימים פערים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה, יציבות בשביעות רצון מהדירה ומסביבת
המגורים וירידה בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית.

הגרים בדירה שבבעלותם מרוצים הרבה יותר ממי שגרים בשכירות. מבין 14 הערים הגדולות המונות 100,000 תושבים ויותר, השיעור הגבוה ביותר של דיירים המרוצים מדירתם נמצא בבני ברק והנמוך ביותר בבת ים ובירושלים.

מבין 14 הערים הגדולות, השיעור הגבוה ביותר של מרוצים מהאזור נמצא ברמת גן והנמוך ביותר בירושלים.

בתחום החינוך, ההשכלה והכישורים עולה כי קיימת עלייה בשיעור בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה, וירידה בשיעור המתקשים במתמטיקה במבחני פיזה.

שיעור בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בקרב ישראלים בני 30, עלה מ-44% ב-2001 ל-54.1% ב-2014. בשנת 2014 היה שיעור בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בקרב הערבים נמוך באופן ניכר לעומת היהודים.

לפי מחקר פיזה 2012 שיעור ה"מתקשים" במתמטיקה ירד מ-42% ב-2006 ל-34% ב-2012. שיעור ה"מתקשים" בבתי ספר דוברי ערבית גדול באופן ניכר משיעורם בבתי ספר דוברי עברית. בין השנים 2012-2006 ירד שיעור ה"מתקשים" בבתי ספר דוברי עברית ואילו בבתי ספר דוברי ערבית שיעורם נשאר כמעט ללא שינוי.

בת ים - העיר הכי רועשת

צילום: יותר מדי שכנים? [צילום: אריה גל]

מן הדוח עולה כי קיימת עלייה בשיעורי ההצבעה בבחירות הכלליות ועלייה בשיעור ההשתתפות בפעילות התנדבותית.

בין השנים 2013-2001 אחוזי השתתפות בבחירות היו יציבים, כ-65%, עם תנודות קלות. בבחירות 2015 חלה עלייה באחוז ההשתתפות בבחירות, ואחוז ההצבעה הגיע ל-72.3%.

במדד פעילות התנדבותית, נמצא כי שיעור המעורבים בפעילות התנדבותית עלה בהדרגה מ-15% ב-2002 ל-20% ב-2013. בשנת 2012 היה שיעור העוסקים בפעילות התנדבותית בישראל גבוה מעט משיעור הממוצע במדינות ה-OECD.

בתחום הסביבה זוהתה יציבות לאורך השנים בעמדות ביחס לניקיון באזור המגורים, לפארקים ושטחים פתוחים ולרעש באזור המגורים.

אחוז הייצור של אנרגיה מתחדשת בישראל מתוך כלל אספקת האנרגיה עמד בשנת 2013 על 1% מכלל אספקת האנרגיה. שיעור ייצור האנרגיה המתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD.

במדד רעש בסביבת המגורים, 37% מבני 20 ומעלה דיווחו על רעש המפריע להם בדירה בשנת 2013, 38% מהנשים ו-35% מהגגברים. מבין 14 הערים הגדולות, השיעור הגבוה ביותר של דיווח על רעש מפריע נמצא בבת-ים והנמוך ביותר בבאר שבע.

הדוח הראה כי במדד שביעות רצון מפארקים ושטחים ירוקים בסביבת המגורים, 56% מבני 20 ומעלה היו מרוצים ומרוצים מאוד מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור המגורים בשנת 2013. 64% מהיהודים היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים לעומת 14% מהערבים.

ערבים - לא מרוצים ובודדים

צילום: בדידות [צילום: פלאש 90]

הדוח מצביע על יציבות לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים, ועל פערים בין יהודים לערבים במדדי תמיכה חברתית.

80%בקרב בני 20 ומעלה בשנת 2013 86% היו מרוצים מחייהם. יהודים היו מרוצים מחייהם יותר מערבים (89% לעומת 73%, בהתאמה). בשנת 2013 55% מבני 20 ומעלה העריכו שחייהם יהויו טובים יותר.

במדד תחושת הבדידות נמצא כי ב-2013 28% מבני 20 ומעלה חשובדידות לעתים קרובות או מדי פעם. נשים חשו בדידות יותר מגברים. 47% מהערבים חשו בדידות לעומת 24% מהיהודים שחשו כך.

בתחום רמת החיים החומרית נראה כי קיימת עלייה בצריכה האינדיבידואלית לנפש, עלייה בהכנסה כספית נטו לנפש וירידה בשביעות רצון מהמצב הכלכלי של משק הבית.

חוב משקי הבית בישראל הסתכם בסוף 2013 ב-500 מיליארד שקל, כ-47% מהתוצר הגולמי. בשנת 2013 החוב של משקי בית כאחוז מהתמ"ג בישראל היה נמוך באופן משמעותי בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD.

הצריכה האינדיבידואלית במחירים שוטפים הסתכמה ב-2014 ב-89.5 אלף שקל לנפש לעומת 55.2 אלף שקל ב-2000. הדוח הראה כהיו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2013. 8% היו מרוצים מאד. גברים היו מרוצים ממצבם הכלכלי יותר מנשים.