תנועת אומץ נגד משה כחלון

( 08-03-16) תנועת אומץ פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה כנגד שר האוצר משה כחלון, ומנהל הדיור הממשלתי ניר ברלוביץ, והחשבת הכללית במשרד האוצר הגב' מיכל עבאדי בויאנג'ו, להורות להם לפרסם מכרז פומבי חדש למתן שירותי ניהול נכסים למנהלת הדיור הממשלתי במשרד האוצר.

בעתירה נאמר כי בשנת 1997 זכתה חברת אש"ד משאבי ניהול והנדסה במכרז פומבי למתן שירותי ניהול לנכסי הדיור הממשלתי וזאת למשך תקופה של 6 שנים, וכי החל משנת 2003 ועד היום מוארכת ההתקשרות עם חברת אש"ד מדי שנה מכוח האישורים הניתנים על ידי ועדת הפטור של כחלון, ברלוביץ ובואינג'ו, זאת בהתבסס על התקנה שבתקנות חובת המכרזים המאשרת הארכת התקשרות ללא מכרז, בין היתר בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים.

לדברי תנועת אומץ באמצעות עו"ד יצחק מינא התקשרות המשיבים עם חברת אש"ד באמצעות הפטור מחובת מכרז התחדשה מדי שנה עד לשנת 2014, ובסוף חודש דצמבר 2014 לקראת סיום תקופת ההתקשרות עם חברת אש"ד, המליצה ועדת הפטור ממכרז על המשך מתן פטור ממכרז להתקשרות עם חברת אש"ד לתקופה נוספת שתחול בינואר אשתקד ותסתיים בסוף שנת 2015 או עד למועד בחירת זוכה במכרז חדש שיפורסם, לפי המוקדם מבניהם. זאת כאשר צוין מפורשות כי הפטור מתבקש ונדרש לתקופה קצובה שכן בכוונת המשיבים לפרסם מכרז פומבי בהקדם עוד במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015.

ואולם משלא פורסם כל מכרז פומבי ובניגוד להתחייבות המשיבים התחדשה ההתקשרות עם חברת אש"ד עד לאוקטובר אשתקד, וכך משנת 2003 ועד היום כבר קרוב ל-13שנים לא פורסם מכרז חדש על ידי המשיבים, וחברת אש"ד ממשיכה לנהל את נכסי הדיור הממשלתי מכוח התקנה הרלוונטית שבתקנות חובת המכרזים המאפשרת פטור ממכרז.

בעתירה מצוין כי היקף שווי ההתקשרות המצטברת בין המשיבים לבין חברת אש"ד משנת 1997 ועד היום מסתכם בכ-200 מיליון שקלים. לדברי תנועת אומץ פנייתה אל המשיבים בבקשה לקבלת הסכמי ההתקשרות עם חברת אש"ד ובמטרה לברר מדוע לא פורסם למשך תקופה של למעלה מעשור מכרז פומבי למתן שירותי ניהול לנכסי הדיור הממשלתי, ומה הם בדיוק אותם "טעמים מיוחדים" שאישרו את הארכות ההתקשרות מפעם לפעם למשך תקופה כה ארוכה, נענתה ריקם.

תנועת אומץ סבורה כי מדובר בחריגה רבתי מכללי מנהל תקין הנהוגים והמחייבים, התנהלות בלתי מידתית מכוונת מצדם של המשיבים, וכי אי פרסום מכרז נובע משיקולים זרים ופסולים. לדברי התנועה בנסיבות אלה לא נותרה בידיה כל אפשרות אחרת לאחר שמיצתה את דרכי הפנייה למשיבים, מלבד לפנות לבית המשפט בעתירה זו.