ביהמ"ש בישראל יכול לדון בקרטל בינלאומי

בית המשפט בישראל יכול לדון בתביעה שעניינה קרטל בינלאומי, ככל שהדברים נוגעים להשלכותיו על הלקוח בארץ - קובע (10.3.16) רשם בית המשפט המחוזי מרכז, אבי פורג.

עמותת הצלחה הגישה בקשה לתביעה ייצוגית בסך 277-208 מיליון שקל נגד חברות AU, LG, סמסונג, Chi Mei ושארפ. זאת, לאחר שהאיחוד האירופי קבע שהן היו שותפות בשנים 2006-2001 לקרטל בלתי חוקי במחיריהם של מסכים שטוחים. האיחוד הטיל על החברות קנסות של 650 מיליון אירו, מתוכם 215 מיליון אירו על LG ו-117 מיליון אירו על AU.

בית המשפט התיר להצלחה להמציא את התביעה למקומות מושבן של החברות בטיוואן, יפן וקוריאה הדרומית. החברות (למעט סמסונג) ביקשו לבטל את ההיתר, ובדחותו את הבקשה דן פורג בין היתר בשאלת הפורום הנאות, דהיינו: האם בית המשפט בישראל יכול לעסוק בהשלכותיו של קרטל בינלאומי.

תשובתו של פורג חיובית, למעט בעניינה של Chi Mei. לאחר שהוא מציין, כי האכיפה הבינלאומית בתחום הקרטלים נמצאת עדיין בחיתוליה, הוא מוסיף: "נראה כי רק אכיפה טריטוריאלית בכל מדינה בה פעל הקרטל הבינלאומי ו/או השפיע מהותית על התחרות, תשיג הרתעה יעילה. כאשר ההשפעה על התחרות בשווקי המוצרים הסופיים (בהם מורכבים הפנלים המקורטלים) בישראל היא ייחודית לישראל ועניינה של התובענה בפיצוי לנפגעים תושבי ישראל שרכשו מסכים שטוחים ו/או מוצרים שבהם שולבו מסכים שטוחים, נראה שהפורום הנאות לדיון בתובענה זו הוא בישראל.

"ניתן להניח בסבירות גבוהה, כי המדיניות של רשויות האכיפה/הערכאות הזרות היא בראש ובראשונה להגן על התחרות והצרכנים בשוק המקומי... רשויות/ערכאות במקומות אחרים לא בהכרח ימצאו לנכון להשקיע את המשאבים או לדון בתביעות של נפגעים תושבי ישראל בגין נזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בתחרות בישראל. מצב דברים כאמור לעיל מחזק את הטענה, כי הפורום הנאות לדון בתביעה זו שעניינה פיצוי לצרכנים העקיפים שרכשו את המוצרים בישראל ומטבע הדברים הם גם תושבי ישראל, הוא בישראל ולא במקום אחר".

את הצלחה ייצגו עוה"ד י' סבו, ע' מיוחס וא' ברעם, ואת החברות - עוה"ד צ' אגמון, א' שורק, י' עבאדי, נ' ויסמן, א' פרמדר, א' שפירא, ר' גלעד, י' רייטר, ד' אמיר, א' סוקניק, ח' דורון, א' פרינץ וג' לוין-גרינברג.