"לימוד אזרחות לערבים לפי גישה ליברלית - עושה להם עוול"

יו"ר ועדת המקצוע ללימודי אזרחות במשרד החינוך, ד"ר אסף מלאך, טוען לימודי האזרחות שהונהגו בישראל היו ליברליים-אינדיבידואליסטיים ומנוגדים לאופן שבו רוב הציבור בישראל מבין מהי מדינה ומהו האדם.

"בלימודי האזרחות ב-15 השנים האחרונות, מאז התוכנית של שנת 2000, לימדה התוכנית על המדינה כהסכמה בין פרטים – אמנה חברתית. זו תפישה ליברלית אינדיבידואליסטית. התפישה הזאת, לדעתי ולדעת מי ששינה את תוכנית הלימודים בשנת 2011, היא תפישה מצמצמת וחד ממדית. התפישה הליברלית האינדיבידואלית איננה הולמת את האופן שבו רוב הציבור בישראל תופש את המדינה. אנשים תופשים את המדינה בדרך כלל ככזו שנותנת לאנשים זהות", אמר ביום עיון שהתקיים במכללת אפרתה בירושלים.

לדבריו, מכיוון שלימוד של אמנה חברתית בלבד איננו הולם את מה שאנשים מרגישים ביחס למדינה, צמצום ההסבר של מהי מדינה בחומרי הלימוד באזרחות לגרסה אחת בלבד מתוך ארבע גרסאות אפשריות במחשבה המדינית – זאת בעיה.

"לכן, בתוכנית של 2011 כבר, במקום להסתפק בלימוד גרסה אחת של מהי מדינה הוכנסו שלוש גישות: גישה ליברלית אינדיבידואלית, תפישה רפובליקנית - שניתן לפרש על-פי גישת אריסטו שבה המדינה היא פרויקט משותף של כל האנשים בעצם זה שהם מקיימים ביניהם דיונים והחלטות, או תפישה רפובליקנית אחרת, הפרשנות הלאומית, שרואה במדינה מקור לזהות - וגישה שלישית של תפישה רב תרבותית. אי-אפשר לדבר רק על גרסה אחת כאילו הגרסאות האחרות לא קיימות. בפרט במדינת ישראל שבה הדיסוננס חמור כי זה לא מה שרוב הציבור מרגיש. אתה מספר לו סיפור וזה לא מה שהוא מרגיש. מכיוון שאפשר בתפישות הדמוקרטיות המקובלות להסביר את המדינה באופן שקרוב יותר לתחושת רוב האנשים, אין סיבה להצטמצם להסבר אחד", ציין.

לדברי מלאך, אחד השינויים שיהיו במכוון המושגים באזרחות שיחולק למורים לאזרחות בשנה הקרובה הוא הורדת המושגים הנוגעים לתיאורים הפילוסופיים הנוגעים לטבע האדם ולטבע מדינה על-פי הגישה הליברלית. "המושגים הללו ירדו, לא הוחלפו. מה שמאפשר לכל מורה להגיד מה המקור לזכות לחרות? מי שחושב שזה בגלל זכות טבעית יסביר ככה, מי שחושב שזה משהו תועלתי יסביר, ומי שחושב שזה תוצר של הסכמה – יסביר כך. מי שיכול בכיתה להסביר את כל השיטות האלה ולהסביר עושר רעיוני – יסביר את זה. אי-אפשר להגיד לכולם בלימודי אזרחות ללמד את כולם על טבע האדם ועל טבע המדינה ועל טבע הזהות האנושית והכל בגרסה אחת. זה לא יעלה על הדעת", אמר.

"יש אינטרסים פוליטיים"

צילום: [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

ד"ר אסף מלאך, מייסד המכללה למדינאות שהוקמה על-ידי אנשי ימין ומרצה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז האקדמי שלם, ציין כי מאז שנכנס לתפקידו התייחס לקובץ ובו מאות הערות של מעריכים, בהם גם ערבים, על נוסח הגרסה החדשה של ספר האזרחות של משרד החינוך 'להיות אזרחים בישראל'. הוא נזהר מאוד במילותיו, אך כשנשאל מה עומד מאחורי המתקפות הוא מציין שישנם אינטרסים פוליטיים שעומדים מאחורי הדברים.

"יש אינטרסים פוליטיים ויש כל מיני צורות התנהלות שמובילות למחלוקות. חלקן אולי נכונות, חלקן טעויות. בתוך המרחב הזה יש המון אינטרסים לכל מיני אנשים. המאבק נגד מה שקורה במשרד החינוך לא מתחיל באזרחות ולא נגמר באזרחות. כל שבוע יש בעיתון הארץ כתבה של ידידי אור קשתי שתוקף את משרד החינוך מכיוון אחר", ציין.

"ועדת קרמניצר טעתה"

צילום: מרדכי קרמניצר. 100% משותף [צילום: פלאש 90]

מלאך התייחס בדבריו לאופן שבו הוא סבור שיש ללמד אזרחות במגזר הערבי. לדבריו, ועדת קרמניצר, בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טעתה כשקבעה שיש ללמד אזרחות באופן זהה בכל אחד מן המגזרים בישראל.

"המגזר הערבי והמגזר החרדי הם שני מגזרים בעייתיים מבחינת חינוך לזהות. יש יסוד שהוא יסוד רפובליקני משותף לכולם, הרפובליקניות הצרפתית, הקולקטיביות היא לא מבוססת תרבות פרטיקולרית. אתה לא חייב להיות שייך לתרבות היהודית כדי להיות ישראלי. אתה צריך להיות שייך לישראליות. צריך לקדם את הרובד הזה בחברה הערבית. זה שמחנכים אותם לתפישה ליברלית זה עושה להם עוול כי הם לא יכולים להיות פה שותפים. הם לא יהיו שותפים כל עוד הקולקטיביות הישראלית היחידה היא קולקטיביות שנשענת על 2000 שנות גלות וגאולה. לזה הם לא שייכים ולא יהיו שייכים, איך שלא נהפוך את זה. הם לא היו חלק מחורבן בית שני, הם לא חלק מגירוש ספרד ולא חלק מתנועת ההשכלה", אמר. עוד הוסיף כי פוליטית – אין טעם בלנסות לכפות היום על הערבים ללמוד בעברית, למרות שיש להם תועלת כלכלית אדירה מלימוד השפה העברית על בוריה.

לטענתו, התפישה של רפובליקניות מבוססת חקיקה ולא זהות יכולה לאפשר להיות להרגיש שייכות לקולקטיב הישראלי. "כשיושב חבר כנסת ערבי בוועדת סל הבריאות – כל עוד שאתה אומר שהקולקטיביות היחידה היא של הקולקטיב היהודי שאליו הוא לא שייך, הוא יכול לעשות רק דבר אחד – לדאוג לאינטרסים של המגזר שלו. זה מה שיוצא מהתפישה הליברלית, של חוזים והסכמים וביזנס. אבל אם אתה אומר שאדון מוחמד, אחמד או ג'מאל קיבל הזדמנות להשתתף בדיון על הטוב המשותף לא בגלל שהוא יהודי ורדפו אותו בשואה", אמר. עוד הוסיף כי הוא חושב שהרכיב הרפובליקני של הזהות שמעניקה המדינה לאזרחים הוא חשוב ודומיננטי ביחס ליהודים.

איך צריך לגשת ללימודי האזרחות במגזר הערבי?

" היום זה כמעט 100% משותף לכל המגזרים ויש לזה הרבה נזקים. מה שוועדת קרמניצר עשתה זה לאחד את הלימודים. אז נכון, יש היום הערכות חלופיות של מטלות הביצוע שנעשים בכל בית ספר באופן מקומי, אבל אני חושב שגם את לימודי הליבה צריך לחלק ל-80% משותף ו-20% מגזרי. אז אתה נותן לכל מגזר לתווך את מה שהכי נכון לו על יסודות הדמוקרטיה וזכויות האדם. אני רוצה שילמדו במגזר היהודי על זכויות האדם שבגלל שרדפו אותנו 2000 שנה אנחנו לא רוצים לרדוף אחרים. זה דבר מאוד מרכזי שאתה יכול ללמד במגזר היהודי, אבל אתה לא תלמד את זה במגזר הערבי. יש להם קושיות אחרות ותירוצים אחרים".