מחלוקת בעניין ייעוד היטל השקיות

הדיון בחוק צמצום השימוש בשקיות נשיאה, שהתקיים (יום ב', 7.3.16) בוועדת הפנים יימשך בעוד שבועיים. הסוגיות העיקריות שנותרו על הפרק הן - מה ייעשה בכסף שייגבה ואיזה סוג סיוע יקבלו יצרני השקיות הנפגעים.

"אל תגעו בכסף", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם לנציג משרד האוצר, "תסביר לי למה יצרתם בנק של כסף שנקרא קרן ניקיון, שעוד מעט אתם יכולים להלוות ממנו כסף לאוצר. היטל השקיות זה לא מיליארדים, ואני מפחד שהקצת הזה ילך למקומות אחרים. אתה לא יכול למכור את כל הסיפור לציבור ולקחת את הכסף למטרה אחרת. זה לא קנס לאזרחים. יש פה משהו ערכי, הייתם צריכים לעשות מצ'ינג, להוסיף כסף על כל סכום שייגבה מהשקיות, אבל ודאי שלא תקחו כסף. האוצר לא שותף לקופה. איש לא צריך להרוויח מזה. המע"מ על השקיות צריך להיות 0".

ח"כ דב חנין: "בחוק הזה יש מנגנון מסובך. יש נטל על העוסקים ועל הציבור. הכל 'שווה' אם נצליח להפחית את השימוש בשקיות. החשש הגדול הוא שהסכום שייגבה מהציבור לא ישנה את ההתנהגות, ואז מיצרים רק המון בלבול מוח. הסכום הסביר המינימלי שישפיע על צריכת השקיות הוא 30 אגורות לשקית, ולא 10 כפי שמציעים בחוק. גם מנגנון העידכון המוצע בחוק מסורבל. צריך לאפשר מנגנון עידכון קל, בלי התייעצויות והסכמות".

אמסלם: "למה לא להשאיר סמכות לשר להגנת הסביבה להפעיל מנגנון מידי? החוק הזה הוא חוק של ניסוי וטעייה. אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של 10 אגורות לשקית. אין מחלוקת על רעיון צמצום צריכת השקיות. השאלה איך מגיעים לשם. אם נראה שזה לא עובד, צריך להתקדם. עד שתופסים את שר הכלכלה ייקח שנתיים. מספיק שהשר להגנת הסביבה באישור ועדת הפנים יוכלו להחליט על העלאת ההיטל".

יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד להגנת הסביבה להידבר עם יצרני שקיות הפלסטיק לקראת גיבוש הנוסחה הסופית של הצעת החוק: "אני בא מזווית אנושית, לא משפטית. יש נזק וצריך לדבר איתם. הם מפרנסים משפחות. הם יצטרכו להתאים עצמם לשוק וצריך להציע מנגנון שיציע עזרה לאנשים. המדינה כרגולטור החליטה החלטה שגרמה להפסד כספי. זו טענה חזקה".

סעיף נוסף בהצעת החוק עוסק במכירה באמצעות האינטרנט. יש אפשרות שהלקוח יישאל בעת ההזמנה כמה שקיות הוא רוצה לצרכי אריזת המשלוח. לאחרונה עברו הרשתות בהזמנה מרחוק מאריזת המשלוחים בארגזים לאריזה בשקיות, כדי שהלקוח לא יישאר עם ארגזי הקרטון. בעת ההזמנה הלקוח לא יודע כמה שקיות הוא צריך לאריזה, מאידך הרשת חייבת ליידע את הלקוח שיחויב עבור השקיות.

הזווית היהודית

בחוות דעת שהוכנה בקליניקה לסיוע אזרחי על-פי המשפט העברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, נכתב שעלות השקית אינה מטילה הוצאה כספית מוגזמת על היחיד, בהתחשב בנזק הרב לסביבה שנגרם משקיות הפלסטיק.

חוות הדעת דנה גם בשאלה, מה היקף סמכותו של השלטון לחייב אדם פרטי להוציא מממונו שלו בעבור ערך ציבורי מעין זה. בין השאר מפנה חוות הדעת לדברי הרמב"ם הגורס כי, לשלטון יש זכות להטיל על היחיד עלויות הגנת ערך ציבורי, ובלבד שהדבר נועד "לתכלית ראויה" ו"למידה שאינה עולה על הנדרש" [הלכות מלכים, פרק ד, הלכה ג].

דומה כי תכלית הצעת החוק, הקובעת כי הצרכן ישלם מכספו עבור שקיות פלסטיק על-מנת להגן על הערך הציבורי של שמירה על איכות הסביבה והימנעות מהשחתת הצומח והחי, הינה תכלית ראויה. התשלום על השקיות, אשר נועד למנוע שימוש מוגבר בהם, הינו נמוך למדי ואינו מטיל על הצרכנים נטל במידה העולה על הנדרש לצורך השגת התכלית האמורה.

אולם על-אף הכרת המשפט העברי בערכים שעליהם מבקשת הצעת החוק להגן, יש לשקול האם ראוי להטיל את התשלום על הצרכנים שאינם בעלי יכולת, או שמא, על-מנת לצמצם את התופעה, יש להטיל את עלות הפיקוח על המוכרים ועל הרשתות הגדולות באמצעות קנס בגין אספקת שקיות ללא הגבלה. כן יש לשקול לנתב את הכספים שיתקבלו מרכישת השקיות להשקעה בקידום ערכים סביבתיים לתועלת הציבור - מסקנות חוות הדעת.