חותם נדיר בן 2500 שנה, הנושא את השם "עליהנה בת גאל" נחשף בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. חותם נוסף, של גבר בשם "סעריהו בן שבניהו", נמצא בסמוך.
החותמות התגלו בתוך מבנה, הבנוי אבני גזית מפוארות. להערכת החוקרים, ייתכן כי המבנה הבנוי היטב שימש כמרכז מנהלי.
ד"ר דורון בן עמי ויאנה צ'חנובץ ושלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מסבירים ש"חותמות אישיים, כמו אלה של עליהנה וסעריהו, שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה, הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם של בעלי החותם".
מעמד גבוה ועצמאות כלכלית
לדברי ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "חותמות שהיו שייכים לנשים, מהווים אחוזים בודדים מכלל החותמות שנמצאו. זאת, בשל מעמדן הכלכלי שהיה נחות בדרך כלל, לבד ממקרים יוצאי דופן כמו זה שלפנינו. השם עליהנה אומנם אינו מופיע בתנ"ך, ואין מידע נוסף על זהות האישה, אך העובדה שהחזיקה חותם, מעידה על מעמדה החברתי הגבוה".
משגב הוסיף, כי "רוב חותמות הנשים המוכרות לנו נושאות את שם האב, ולא את שם הבעל. כאן כמו במקרים האחרים, הדבר עשוי להעיד על מעמדה הגבוה יחסית של עליהנה, שהיה תלוי במשפחתה המקורית, ולא במשפחת הבעל. ייתכן שעליהנה שמרה על על זכותה על הרכוש ועל עצמאות כלכלית גם לאחר נישואיה ולכן שומר שם האב, אולם אין בידינו מידע מספיק על החוק ביהודה בתקופה זו". השם "עליה" ידוע מחותם עמוני בן התקופה, והיא צורת הנקבה לשם המקראי הידוע "עלי". בכתב שבחותם ניכר דמיון לכתבם של חותמות עמוניים, וייתכן שהדבר מעיד על מוצאו הזר של מי שגילף את החותם, ואולי על מוצאה הזר של עליהנה - ככל הנראה מעבר הירדן.
ספר משלי מדבר על אשת החיל שאחראית על פרנסת הבית, בזמן שבעלה עוסק בהנהגת הציבור ובמשפט בשערי העיר - "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ... נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ". ארכיון מסמכים שהשתמר במדבר יהודה מתקופת בית שני מעיד, בגין השאר, על עסקיה של בבתא בת שמעון, בעלת קרקעות שהייתה בעלת מעמד משפטי. אולם ככלל, העדויות לעצמאות משפטים וכלכלית במקרא ובארכיאולוגיה הן מעטות, ונראה שהיוצאת מן הכלל מעידה על הכלל.
החותם השני שנחשף בחפירה, הכתוב בכתב ראי, נושא את הכיתוב "לסעריהו בן שבניהו". השם סעריהו נזכר בחרס מערד, ומשמעו, ככל הנראה, ה' המתגלה בסערה [ראו איוב ל"ח].
צילום: חותם "לסעריהו בן שבניהו" [צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה