בקרוב: תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר

"בקרוב נוציא לדרך תוכנית לאומית כוללת לצמצום זיהום האוויר בכל רחבי הארץ - מאנרגיה, מתעשיה וגם מתחבורה. תוכנית שתגדיר יעדים ומשאבים לאיך מצמצמים את הזיהום. כבר הצלחנו לצמצם את השימוש בפחם ונמשיך להוריד את יצור האנרגיה מפחם. זו התרומה הכי גדולה לזיהום האוויר בישראל - בחדרה ובאשקלון". כך מתחייב השר להגנת הסביבה, אבי גבאי.

הוא דיבר בכינוס סביבה 2050, שנערך בתל אביב. גבאי ציין כי בחיפה יש היקף עצום של תעשיה פטרוכימית, גוש ענק של מפעלים בתוך אוכלוסייה עירונית. וגם אם כל אחד מהמפעלים יעמוד ביעדים שלו עדיין תהיה לנו בעיה. לכן, נצטרך לדלל יותר ויותר את התעשיה במפרץ חיפה. המצב הנוכחי לא יכול להימשך. וזה בלי להתייחס למקרה האחרון שאנחנו בודקים בו אחד המפעלים לא עומד בכללים".

הוא התייחס לנתונים, ואמר כי יש מספרים שונים לגבי מספר מקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר - "הנמוך שבהם הוא 1,500 - פי 3 מכל מקרי המוות מתאונות דרכים ורצח. וזה עוד לפני הפגיעה באיכות חיים של מאות אלפים. זה הנושא המרכזי של המשרד להגנת הסביבה. ולכן אני באופן אישי עוסק בנושא הגז הטבעי. זה אחד המפתחות לשינוי בזיהום האוויר.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר בכינוס, שמאחוריו משרד עו"ד תדמור יובל לוי, החברה לשירותי איכות הסביבה וקבוצת ואוליה ישראל: "אנחנו בראש רשימת הסובלים בכל הקשור להגנת הסביבה. כמות האישורים וה"לך תבוא" שאנחנו עוברים כדי לקבל אישורים היא לא נורמלית. על המשרד להגנת הסביבה והשר שעומד בראשו לקדם את המטרה וההתעסקות בקבלת האישורים הבלתי נגמרת".

תקנות אוויר נקי

בתוך כך, ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה את תקנות איכות אוויר נקי, ערכי איכות אוויר, הוראת שעה. התקנות מעדכנות את ערכי היעד למזהמים (ערכי יעד הם ערכים בריאותיים שיש לשאוף להשיגם, בניגוד לערכי סביבה, שחריגה מהם אסורה) – טריכלורואתילן, בוטדיאן, המוגדרים כגורמי סרטן ודאיים, וכספית. כן מעדכנות התקנות שאושרו היום את ערכי הסביבה למזהמים טריכלורואתילן, פורמלדהיד, בנזן וקדמיום. למזהמים בוטדיאן וכספית, לא היו עד כה ערכי סביבה קבועים בתקנות.

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "האפשרות הקבועה בתקנות למספר חריגות בשנה היא רישיון למפעלים לחרוג". ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה: "הסיבה להחרגות היא מזג האוויר. בימי קרה הפיזור נמוך והאוויר כלוא קרוב לפני הקרקע. המפעל פולט אותה כמות כמו אתמול. יש כשבעה ימי קיצון כאלה בשנה של פיזור גרוע בהם הריכוז עולה".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "האם זה מאפשר מניפולציה מצד המפעל? האם הם יכולים לכוון פליטה יותר גבוהה, בהתחשב בכך שמוותר להם לחרוג כמה פעמים בשנה?". יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם: "אתם אמורים לעשות תחנת ניטור קבועה בתחנות דלק, ואז לא צריך שבעה ימים שמותרים בחריגה. תקבע פרמטר – חריגה אפשרית מטמפרטורה מסוימת".

ד"ר צור גלין: "זה לא שביום של קרה הוא יתדלק יותר רכבים. שבעה ימים בשנה זה לא שרירותי. בדקנו ומצאנו מיתאם טוב בין ימי קרה קיצוניים לעלייה בריכוזים". אמסלם: "נתנו לכם חומר למחשבה. אל תתבצר".

חנה קופרמן, הפורום לשמירת חופים: "אני מתנגדת להקלה באפשרות לזהם יותר. מאפשרים חריגה של איקס ימים בפליטת בנזן". יו"ר הוועדה: "אבל היום אין בכלל הגבלה, אפשר לפלוט בנזן 365 יום בשנה, אז למה אתם מתנגדים לתקנות שמשפרות את המצב בהרבה, כי הן לא מושלמות?" חנה קופרמן: "בנזן נמדד כדי למנוע תחלואה ודאית. אם משחקים עם הנתון מאפשרים לזהם כמה שבא להם".

יו"ר הוועדה אמסלם: "הדיון כאן איננו אם מותר לפלוט 0.4 מליגרם או 0.3. עד היום לא היו תקנים ולא הייתה הגבלה בכלל. עשו הגבלות. אולי לא מספיק אבל התקדמנו". חנה קופרמן: "זו שיטה לעבוד על כולם. הם לא פועלים לפי חוק אוויר נקי ששואף להפחתת זיהום. הם רוצים להישאר ברמות זיהום יציבות".