היהלומן דליות מבקש להעביר את הבורר מתפקידו

( 28-02-16) היהלומן ארז דליות פנה  לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להורות על העברת מתפקידו של הבורר עו"ד תמיר ליפשיץ בסכסוך שבינו לבין היהלומן אלון ארבוב,  ועל עיכוב הליך הבוררות המתנהלת בפני לשכת המסחר הבינלאומית, עד להכרעה בבקשה. לדברי דליות בקשתו זו מוגשת לאחר חיבוטי נפש קשים ותסכול עז שאחז בו ולאחר שעשה כל אשר לאל ידיו להימנע מהגשת הבקשה, תוך שהוא מפציר בבורר פעם אחר פעם בבקשות חוזרות ונשנות ומנסה להניא אותו מהתנהלותו הקיצונית והתמוהה הגובלת לדבריו בשערורייה משפטית של ממש.

דליות טוען כי למרבה צערו ועוגמת הנפש שלו נחתה בו ההכרה כי הבורר מסיבות תמוהות ולא מובנות גמר אומר להטות משפט ולנהוג אתו בחוסר הגינות בסיסי, תוך רמיסת כללי הצדק הטבעיים וההגינות הדיונית הבסיסית האמורים לעמוד בבסיסו של כל הליך שיפוטי ו\או מעין שיפוטי. דליות מאשים את הבורר בהטיית משפט בכך שהוא אינו מהסס אף לבצע אפילו פעולות הגובלות לכאורה בפלילים, והכול כדי לשלול ממנו את יומו עוד בטרם החל בכלל להתנהל הליך הבוררות.

בתוך כך לדברי דליות הבורר החליט משום מה ובאופן תמוה ביותר לכפות עליו לנהל את הגנתו בתיק בשעה שידוע וברור לבורר מכוח צווים שיפוטיים שהוצאו על ידי בית המשפט המוסמך בבלגיה, כי אין לדליות היכולת לקבל לידיו את הראיות והמסמכים הדרושים לו על מנת להתגונן בפני תביעת העתק המנופחת והמצוצה מן האצבע כדברי דליות, אשר הוגשה כנגדו במסגרת הליך הבוררות האמור, כיון שמסמכים רבים מצויים רובם בידי המפרקים שמונו לחברת DDM שהינה נתבעת נוספת בבוררות ואשר נכנסה לאחרונה לפירוק.

דליות טוען באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו, גיא נוף ושחר כהן כי הדברים הלכו והקצינו במהירות מסחררת עד כדי כך שהבורר החליט לדבוק בגישתו זו המחייבת אותו להגיש כתב הגנה כולל תצהירים וראיות למרות שאלה מצויים בידי המפרקים, תוך שהבורר מבזה באופן בוטה צווים שיפוטיים שהופנו כלפיו על ידי בית המשפט המוסמך בבלגיה והורו לו לעכב את הליך הבוררות.

בנסיבות אלה טוען דליות נפלה אצלו ההכרה המתסכלת לפיה הבורר גמר אמר עוד בטרם החלה הבוררות, להטות משפט כנגדו ולשלול ממנו את יומו.

דליות מציין כי הבוררות נשוא בקשתו זו הוגשה על ידי אלון ארבוב נגד המשיבות הפורמליות: החברה הבלגית  DDM MANUFACTRING שנקלעה להליכי פירוק וכנגד חברת DDM ARABOV GROUP המשותפת לו ולארבוב ואשר שהינה צד מרכזי וקרדינאלי לבוררות. לדברי דליות ארבוב טוען בתביעתו לחוב עתק של 27 מיליוני דולרים, וכי הוא סבור שמדובר בתביעה מנופחת, בומבסטית ומחוסרת בסיס, ואולם כך או כך לא ניתן לזלזל בסיכון האדיר של התביעה המגלגלת על ראשו שעה שהיא נתונה בידיו של הבורר עו"ד תמיר ליפשיץ אשר אינו שם את הוראות הדין כנר לרגליו, ויש בהתנהלותו כדי לרמוס את כללי הצדק הטבעיים האלמנטריים על בסיסם אמור להתנהל הליך הבוררות.

דליות טוען עוד כי הבורר לא הסתפק בסדרת החלטותיו התמהות אלא שהא גם יצר אי שוויון מוחלט בין בעלי הדין כאשר העניק לצד אחד(ארבוב)  ברוחב לב פרק זמן ארוך ביותר של כשנה על מנת לאפשר לו לערוך בנחת את תביעתו ולהגיש את ראיותיו, ואילו לדליות הוא קצב פרק זמן של 6 ימים בלבד לשם הגשת כתב הגנתו כולל הראיות, וגם זאת רק לאחר הארכה שנתן כביכול "לפנים משורת הדין" וזאת כאשר בידי ארבוב יש כל מי מסמך העולה על דעתו הנחוץ לו לשם הגשת התביעה, ואילו כעניין שבעובדה בידי דליות פשוט אין ראיות בסיסיות ומרכזיות לביסוס הגנתו.

דליות טוען כי איבד את אמונו בבור לחלוטין וכי מרחף מעל לראשו כעת הסיכון למתן פסק דין כנגדו בבוררות בהיעדר הגנתו, הואיל והוא אינו יכול להתגונן כראוי. לדבריו הן על פי אמות מידה אובייקטיביות, הן על פי עיקרון מראית פני הצדק, ומבחן החשש הסביר הסובייקטיבי לא יכולה להיות עוד כל מחלוקת כי מתקיימים התנאים לפיהם יש להורות על העברת הבורר מתפקידו, לעיכוב הליך הבוררות עד להכרעה בבקשה.