לא להתאים טיפול רפואי לאמונה דתית

"אין מקום להטיל על הרופאים חובה לחקור בדבר טיב אמונותיו ודעותיו של המטופל ולהתאים את הסבריו אודות קיומן של בדיקות או אופציות טיפוליות בהתאם לטיב האמונה הדתית עליה מצהיר המטופל בתשובתו. אם בכלל, הרי שהנטל למסור מידע מעין זה מוטל על מטופל המחזיק באמונה דתית או בתפיסה מוסרית השוללת ביצוע בדיקה כלשהי במהלך ההריון או האוסרת על ביצוע הפלה".

כך אומר (10.2.16) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, בדחותו תביעה של בני זוג - מוסלמים אדוקים - נגד שירותי בריאות כללית. סלאם ואחמד אבו-דהאש תבעו מהכללית פיצוי על הולדת תינוק הסובל מתסמונת דאון, בנימוק שהיה עליה ליידע אותם על האפשרות לבצע בדיקה שעשויה הייתה לגלות מום זה עוד לפני הפריית המבחנה שעברה האישה.

וינוגרד מציין, כי בני הזוג טענו שמסיבות דתיות לא היו מוכנים לבצע הפלה, ושהאיסור חל מרגע ההפריה, למרות שלא הביאו תימוכין דתיים לעמדתם. מאידך-גיסא, הם לא הוכיחו שמותר לבצע בדיקה לפני השרשת העוברים (הכנסתם לרחם) גם אם משמעות הדבר היא מניעת ההשרשה והשמדת הביציות המופרות. מטעם זה בלבד, הוא אומר, יש מקום לדחיית התביעה.

וינוגרד ממשיך ופורס יריעה רחבה בתחום אחריות הרופאים בהפריות מבחנה. הוא דוחה את גישתם של אבו-דהאש, לפיה הרופאים נושאים באחריות לכל פגם בכל עובר: הדבר אינו אפשרי מבחינה מדעית, שכן לא ניתן לגלות כל מום, וביצוע כל הבדיקות הקיימות יביא להוצאה שנתית העשויה לעבור את מיליארד השקלים "מתוך תקציב מערכת הבריאות המדולדל ממילא".

עוד מאריך וינוגרד בשאלת אמונתו הדתית של המטופל בכלל. בין היתר הוא אומר: "הטלת חובה על המטפל להפנות שאלות למטופל בעניין אמונתו הדתית או המוסרית עלולה לגרום לחדירה אסורה לפרטיותו של המטופל. למטופל קיימת הזכות, מטבע הדברים, למסור לרופא פרטים הנראים לו רלוונטיים בנוגע לאמונה דתית או תפיסה מוסרית שהוא מחזיק בה ולבקש ייעוץ בהתאם לאמונה ודעה זו. אין להסיק מכך שלמטפל עומדת הזכות לשאול שאלות חודרניות את המטופל, ולחדור לפרטיותו בדרך של ניסיון לעמוד על טיב אמונתו".

וינוגרד עומד על כך שבכל דת יש גוונים שונים, והצגת שאלות למטופל עלולות להביא אותו לנקוט בעמדה הקיצונית ביותר ולסרב לקבל טיפול. יתרה מזאת: הרופא אינו יכול תמיד להסיק ממראה עיניו האם עומד לפניו אדם דתי (כשם שאבו-דהאש אינם נראים חיצונית ככאלו). "אם בכל אלה לא די, הרי שהתזה שמעלים התובעים מחייבת לכאורה את הרופאים להתעמק במצוות הדתות השונות כדי שיוכלו לפרוש לפני המטופלים את מכלול השיקולים התואמים לאמונתם הספציפית. די אם אעיר שדומה כי מדובר בדרישה שאינה סבירה", מוסיף וינוגרד. את בני הזוג ייצג עו"ד מירון קין, ואת הכללית - עוה"ד אבי אלרום וקרן בורשטיין-קפלן.