ערעור בסוגיה עקרונית

( 18-02-16) האם משיכת הקטנוע לשם הורדתו מהרגלית לפני תחילת הנסיעה הינה חלק טבעי ואינטגרלי מהנסיעה והאם הדבר חיוני לשם תחילת הנסיעה? בשאלה זו יצטרך להכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות ערעורו של טל משה לוי על פסק דינה של שופטת השלום לימור בן שמן הדוחה את תביעת הפיצויים שהגיש כנגד "הפול" המבטחת של הקטנוע עליו נסע בעת קרות התאונה, על פי חוק הפלת"ד, תאונה שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לוי טען בתביעתו כי הניע את הקטנוע בטרם החל בנסיעתו ולאחר מכן משך את הקטנוע קדימה על מנת להורידו מן הרגלית, ואז חש בכאבים בזרוע ימין ומנפיחות באמה הימנית. לדידו של לוי משיכת הקטנוע על מנת להורידו מן הרגלית טרם נסיעה הינה פעולת לוואי הקשורה לנסיעה ולשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. בתגובה טענה "הפול" כי אין המדובר בתאונת דרכים כמשמעה על פי חוק הפיצויים שכן משיכת הקטנוע קדימה איננה בגדר שימוש על פי הגדרות החוק.

 
שופטת השלום ציינה בפסק דינה כי מגוון גרסאותיו השונות של התובע האם הוא יודע, זוכר או סבור כי הקטנוע היה ממונע ותרו לא פתרון ומענה וכי היא לא שוכנעה בדבר כנות גרסתו נכונותה בכללותה ואינה נותנת אמון בעדותו. עם זאת הוסיפה השופטת כי אף אם הייתה נותרת גרסתו הראשונית של התובע ללא רכיב הנעת הקטנוע עדיין אין בנסיבות אלה כדי להוות שימוש ברכב מנועי, וכי לא הוכח כי לשם תחילת הנסיעה חיוני למשוך את הקטנוע על מנת להוריד את הרגלית.

השופטת הוסיפה כי בפסיקה נקבע כי עצם חיוניות הפעולה לצו8רך המשך הנסיעה וקיום השתלשלות עובדתית בין האירוע לנסיעה אינה מביאה להתמזגות הפעולה עם הנסיעה כמובנה בחוק הפיצויים. אומנם הוסיפה השופטת, כי עשויה להתקיים קרבה במקום ובזמן בין משיכת הקטנוע לבין הנסיעה העלומה, אך מעבר לכך אין כל סממנים נוספים לא מבחינת תכלית הפעולה ולא מבחינת מתחם הסיכון התעבורתי, המביאים לידי מסקנה לפיה מדובר בפעילות המהווה חלק טבעי ואינטגרלי מהנסיעה ברכב.

לכאורה ציינה השופטת כי משיכת הקטנוע הייתה פעולת הכנה בלבד שאינה מגעת כדי שימוש ברכב עצמו. לסיכום קבעה השופטת כי האירוע בו נפגע התובע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים ועל כן תביעתו נדחית ועליו לשאת בהוצאות ה"פול" בסך 5000 שקלים.

בערעור שהגיש לוי על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי שופטת השלום התעלמה מהפסיקה הרלבנטית וכי היא שגתה בקביעתה לפיה לא הוכח כי לשם תחילת הנסיעה חיוני למשוך את האופנוע על מנת להורידו מהרגלית, וכי לא ברור מניין הסיקה השופטת כי משיכת הקטנוע מהרגלית לפני תחילת הנסיעה אינה חלק טבעי ואינטגרלי מהנסיעה ברכב, מאחר ולא הובאו בפניה עדויות מומחים לעניין זה, ולא הובאו ראיות ו\או עדויות מטעם ה"פול" כך שהשופטת קבעה קביעה עובדתית שגויה ללא כל בסיס עובדתי ו\או בסיס שבמומחיות, ועל סמך זה דחתה את התביעה.

לדברי לוי באמצעות עו"ד לילך אמסלם השופטת התעלמה מהפסיקה שהרחיבה את ההכרה בפעולות אינטגראליות לפני תחילת נסיעה ולאחריה, כך גם פעולה של סריקת אוטובוס, אז קל וחומר במקרה הנדון בו משיכת הקטנוע על מנת להורידו מהרגלית לפני תחילת הנסיעה מהווה שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה בדיוק כמו שפתיחת דלת לפני נסיעה מהווה שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה בדיוק כמו פתיחת דלת פני נסיעה ברכב.