בקשה לגילוי מסמכים נגד קבוצת פישמן

( 23-02-16) חסן ג'יג'יני בעל מניות מקרב הציבור בחברת כלכלית ירושלים הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת מסמכים כנגד החברות הציבוריות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן השקעות שבשליטת אליעזר פישמן ובני משפחתו לתקופה שבין יוני 2013 לאוקטובר 2015. זאת לדבריו על מנת לבחון את התנהלות החברות בנוגע לבחינת הסיכונים הגלומים בהשקעותיהן המרכזיות והמהותיות ברוסיה וברוסיה שהסבו להן הפסדים הכבדים, והאם יש הצדקה לשקול הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד נושאי המשרה בגין הנזקים שנגרמו לחברות עקב אי ההגנה מפני הפיחות החד והצפוי שחל במטבע הרוסי והאוקריאני.
לטענת המבקש כבר על פני הדברים ובאופן לכאורי נראה כי אופן התנהלות החברות סביב המשבר ברוסיה, נראית כנגועה ברשלנות חמורה ובפזיזות.

לדבריו החברות הללו השיבו ריקם את פניו בטענות ובתירוצים שונים, בתשובות מתחמקות, מתחכמות וסתמיות, ולא המציאו לו ולו מסמך בודד, ולאחר שהתעלמו פעם אחר פעם מבקשותיו לגילוי מסמכים, הן  הודו לראשונה בעקבות פנייתו המקדימה על פי סעיף 194 לחוק החברות כי המסמכים המבוקשים קיימים, ואולם גם לאחר חודשים ארוכים של תכתובת הן סירבו למסור לו את המסמכים המבוקשים ללא כל טעם או הצדקה.לדבריו במענה לדרישתו על יסוד חוק החברות בדרישה למיצוי זכויות על דרך של הגשת תביעה נגזרת הודו החברות כי נערכו דיונים במוסדותיהן ביחס לסיכונים הנטענים בפנייתו, וכי כל אחת מהחברות אף נתנה דעתה לסיכוני מטבע וסיכונים נוספים להם היא חשופה במסגרת פעילותה והשקעתה ברוסיה ו\או ברוסיה, וכי כל אחת מהן נקטה בדרכי התמודדות המתאימות לדעתה עם סיכונים אלה, תוך שקילת שיקולים ענייניים ואף היוועצות במומחים לעניין.
משמע לדברי המבקש כי לא יכולה להיות חלוקת כי המסמכים המבוקשים קיימים, ולא יכולה להיות מחלוקת כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים לצורך בחינת האפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין התנהלותן של החברות בפעילותן ברוסיה וברוסיה.

לטענת המבקש הסיבה המסתברת מהפסדי העתק של קבוצת פישמן נעוצה בכך ששלוש החברות הללו לא קיימו כל אחת לעצמה מערך ניהול סיכונים ביחס להשפעות החשיפה של כל אחת מהן לכלכלות הרוסיות והאוקראיניות ולמטבעותיהן, ואף אחת מהן לא פעלה לגידור סיכוניה נוכח המשבר הגיאופוליטי באזור שהחל מתגלגל כבר מחודש יוני 2013 והנמשך עד היום.

לדברי המבקש באמצעות עוה"ד יעקב סבו, אורי ברעם, חגי קלעי ואוהד רוזן מהיקף ההפסדים של החברות כמו גם מהתנהלותן עולה שנושאי המשרה וחברי הדירקטוריון כשלו מלזהות את המשבר הגיאופוליטי ואת השפעתו האפשרית על עסקי החברות אשר לא הגנו בכל דרך שהיא מפני הסיכונים הכרוכים בחשיפתן לשוקי רוסיה ורוסיה ולא ראו לנכון לקיים כל מערך של ניהול סיכונים, אף לא להתריע על הסיכונים בפני בעלי מניותיהן והנושים שלהן.

בבקשה נאמר כי גם לאחר שהרובל כבר איבד 20% מערכו לאחר עליית הריבית ברוסיה באופן דרמטי בעקבות הורדת דירוג האשראי של רוסיה, וגם לאחר שמשקיעים ברוסיה כבר החלו בפעולות גידור, עדיין החברות לא עשו דבר ונושאי המשרה וחברי הדירקטוריון המשיכו להתעלם באופן מוחלט מקיומו של המשבר וכשלו במחדל רבתי ביחס להתמודדות עם השלכות המשבר בנושא. לטענת המבקש שלוש החברות כלל לא קיימו כל אחת לעצמה דיון מהותי ומקיף בדבר חשיפתן לסיכון נוכח המשבר הגיאופוליטי והכלכלי באזורי רוסיה ורוסיה, ולא דנו כלל בניהול הסיכונים ו\או בגידורם.

עוד טוען המבקש כי פישמן ובני משפחתו פעלו במצב של ניגוד עניינים מובהק ותוך הפרת חובת אמונים, וכי פישמן היה ערב בערבויות אישיות להלוואות שניתנו לשלוש החברות האמורות והיה לו תמריץ ליטול סיכונים החל מהשלב בו גובה ההתחייבויות עולה על גובה הנכסים ודווקא שלא לגדרם. המבקש סבור כי די בעובדות שפורטו על ידו כדי להניח תשתית ראייתית הראשונית על מנת לבסס עילה לגילוי מסמכים, ולמעשה די בעובדות אלו כדי להניח תשתית ראייתית ראשונית לבקשה לאישור תביעה נגזרת. לדברי המבקש המסמכים המבוקשים על ידו הם ספציפיים ומהותיים ביותר לעילות התביעה הנגזרת שהוא שוקל להגיש.