הטרדות מיניות במקומות עבודה

שתי נשים הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעות נזקי גוף ונפש כנגד מעסיקיהם בטענה להטרדה מינית במקום העבודה והתנכלות. בתביעה שהוגשה כנגד חברת סי אליאנס ממתחם המרינה בהרצליה העוסקת בתחום השכרה, מכירה, וניהול כלי שיט ויאכטות פאר, טוענת התובעת כי נפלה קורבן למסכת ארוכה של מעשי הטרדה מיניים נמשכים, אינטנסיביים ואובססיביים מצדו של מנהלה הנתבע איתי זינגר מבעלי החברה בין השנים 2011-2014 תוך ניצול מעמדו ויחסי הכוחות ביניהם. לדבריה המעשים הללו פסקו עת לא נותרה לה ברירה אלא לעזוב את מקום העבודה בבושת פנים וחפוית ראש, ועם זאת עדיין בלא כל אומץ בליבה לפנות בתלונה למשטרה.

 לטענת התובעת היא הפכה חפץ בידיו של הנתבע לסיפוק תאוותו תוך עצימת עיני מעסיקיו -שותפיו מהמתרחש תחת אפם ובידיעתם. לדבריה תחילה הרעיף עליה הנתבע מחמאות רבות המתייחסות למראה וליופיה ולטבל אותן ברמיזות מיניות. לאחר מכן נהג לשלוח לה הודעות אינטימיות ולגלות עניין יתר בחייה הפרטיים, להתקשר אליה בתדירות גבוהה באמתלות כאלה ואחרות הקשורות כביכול לעבודה, וככל שהימים חלפו המשיכו הערותיו כלפיה והפכו למיניות יותר ויותר, תוך שהוא מוצא דרכים נוספות לגרום לכך שתעבוד ישירות מולו

.
לטענתה באמצעות עו"ד אלירן עטיה לאחר המקרה בו נישק אותה במשרדה החל הנתבע באופן אגרסיבי לומר ולכתוב לה דברי אהבה בלתי פוסקים, לספר לה עד כמה היא שינתה את חייו וכמה הוא רוצה להיות רק אתה בחייו. לבסוף לאחר כמעט שנה של "חיזורים" בלתי פוסקים מצאה עצמה נופלת ברשתו ונענית לחיזוריו. ואולם בדיעבד הסתבר לה כי נפלה קורבן כמו נשים אחרות למעלליו ואשר גם אותן הפיל ברשתו,  וכי הוא הפך אותה לחפץ הנועד לשמש את צרכיו המיניים, ולאחר שמיצה את היחסים עמה גרם להפסקת עבודתה בחברה. לטענתה מצבה הנפשי הלך והתדרדר בשל הפגיעה הנפשית שחוותה מהנתבע נוכח גילוי האמת, והיא נקלעה למשבר נפשי עמוק, ונזקקה לטיפולים פסיכולוגיים רבים כדי לנסות ולשקם את חייה.

התובעת מבקשת מבית המשפט לקבוע כי הנתבע הטריד אותה מינית וכי שותפיו לא עשו כל שביכולתם למנוע פגיעה זו, וכן לחייב אותם לפצות אותה בגין נזקיה שעיקרם הפסדי השתכרות, כאב, סבל, ואובדן הנאת חיים, פיצויים עונשים, וטיפולים רפואיים בעתיד.

התביעה השנייה בסכום של 235,000 שקלים הוגשה על ידי אם חד הורית לילד כנגד מאיר שחר פסו מנהל בחברת הארי אייס מקס השקעות מנהריה העוסקת בייבוא מכונות גלידה אמריקאיות וחומרי גלם ליצור גלידה. לטענתה היא פוטרה מעבודתה בחברה בחוסר תום לב בשל סירובה לקיים יחסים אינטימיים עם הנתבע ובשל כך היא סבלה מהתנכלויות בעבודה, פיטורים ללא עריכת שימוע כדין, ואף הטרדות שהמשיך הנתבע והטריד אותה גם לאחר סיום יחסי העבודה ביניהם.

לדברי התובעת הסתבר לה כי אין זו הפעם הראשונה בה מטריד הנתבע מינית עובדות תחת מרותו, וכי הוא נוהג לפטר כל מי שאינה  נענית להטרדותיו. לטענתה בשל לחץ של הנתבע כלפיה ולחצה הכלכלי, נאלצה לקיים עמו קשר אינטימי חד פעמי בהיותה תלויה לחלוטין בנתבע נוכח מצבה הכלכלי והנפשי הקשה. לדבריה מתחילת קשר העבודה היא הייתה חשופה לאיומי הנתבע כי אם תסרב לחיזוריו יאונה לה רע והיא תפסיד את מקום עבודתה.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד רון קלנר נטען כי הקשר האינטימי שנכפה על התובעת לווה דרך קבע במסכת השפלות ואווירה של הטרדה מינית עוינת בעבודה ומחוצה לה, וכי הנתבע התעלל ורדה בתובעת במקום העבודה, וכי בתגובה לרצונה לסיים את הקשר האינטימי עמו הוא גרם להרעת תנאי עבודתה, וכאשר הודיעה לו על רצונה לעבור למשרדי החברה באזור התעשייה בראשון לציון שלא במחיצתו, הוא הודיע לה בו ביום על הפסקת עבודתה לאלתר.