יש לראות בהיי-טק את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק ולהפנות אליו משאבים לאומיים לצורך עידוד הפעילות בו. כמו-כן, אישור פרויקטים לאומים שיבוצעו בשיטת ה-BOT במימון חברות רב-לאומיות יוסיפו כ-25,000 מקומות עבודה בשבע השנים הקרובות". כך קובע (יום ב', 5.1.04) נייר עמדה של פורום מנכ"לי ההיי-טק הפועל ליד המרכז הישראלי לניהול (המי"ל).
המסמך גובש בימים אלה על-ידי הפורום, עליו נמנים מנהלים בכירים של חברות טכנולוגיה מתקדמת, כולל חברות י.ב.מ, HP, מיקרוסופט, מטריקס, אינטל, ואחרות. נייר העמדה הוגש לראש הממשלה, אריאל שרון, והועבר גם לח"כ מלי פולישוק, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
במסמך עוד מצוין, כי לתמיכה ממשלתית בענפי הטכנולוגיה הגבוהה יש חשיבות עליונה דווקא בימים אלה של התאוששות כלכלית בשוקי היעד של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ובראשן ארה"ב. לאור דיוני התקציב ההולכים ומסתיימים, על הממשלה לפעול במהירות לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב ולפעול להכפלת תקציב המדען הראשי ולהקצאת לפחות כמיליארד ש"ח מתקציב התשתיות להשקעה בתשתית טכנולוגיות.
שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"ל ההיי-טק במי"ל אמר, כי המסמך נועד לגייס את ראש הממשלה ובאמצעותו את שרי הממשלה הרלוונטיים - אוצר, תמ"ת, מדע וטכנולוגיה וחינוך, לפעולות מתוכננות אשר יאפשרו לתעשיית ההיי-טק המקומית להוביל את המשק הישראלי לצמיחה ופריחה כלכלית מחודשת.
לדבריו, בכוונת מחברי המסמך לנסות ולהיפגש עם שרון אישית ולהציג את תפיסתם בנושא, לאור מה שהם מגדירים כ"חשיבות הקריטית של פיתוח ההיי-טק לכלכלה ולחברה בישראל.
"אנו פונים לראש הממשלה לא על-מנת לקבל הטבות, אלא כדי לפעול ביחד בשביל לחלץ את התעשיה הישראלית מן המיתון הנוכחי ולנצל ביעילות את הכלים והמשאבים העומדים לרשות המדינה לטובת התעשיה בישראל", הוסיף גרדמן.
ביחס להכפלת תקציבי המדען הראשי בתמ"ת, קובע נייר העמדה, כי עד-כה לא שעתה הממשלה לפניות תעשיית ההיי-טק ובמקום להגדיל את התקציב, זו השנה השלישית ברציפות בה נרשמת ירידה בתקציב לשכת המדען הראשי. לאור החשיבות המכרעת של תקציב המדען לעידוד וטיפוח היזמות בהיי-טק, יש הכרח לאומי ממדרגה ראשונה להכפיל את תקציבי המדען הראשי כבר בשנת התקציב הקרובה.
מעבר להכפלת תקציב המדען הראשי, טוענים מחברי המסמך, כי יש מקום להקצות לפחות כמיליארד ש"ח מתקציב התשתיות המתוכנן לשנת 2004 להשקעה בתשתיות היי-טק. נייר העמדה ממליץ לממשלה לנקוט בשורה של פעולות נוספות, שיאפשרו את עידוד ענפי הטכנולוגיה. בין השאר, מדובר בו על שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר פרטי בתחום ההיי-טק.
לדברי מחברי המסמך, קיימת נכונות מצד חברות רב-לאומיות מובילות, כמו מיקרוסופט, HP, י.ב.מ ואחרות לממן פרויקטים טכנולוגיים לאומיים, בתמורה לקבלת זיכיון מהמדינה לבצעם וגביית דמי שימוש על-פי שיטת BOT ו-PFI הנהוגה כיום בתחום התשתיות.
קיימים מספר פרויקטים אפשריים אותם ניתן לממש באמצעות שיטות BOT ו-PFI נטען במסמך ובהם:
- פרויקט האחדת תעודות ממשלתיות, כגון תעודת זהות, רשיון נהיגה ורשיון נשק ל"כרטיס חכם" אחד;
- הקמת מאגר נתונים גיאוגרפי לאומי-ארצי, שיכלול את כל שכבות הנתונים לתכנון ותשתיות;
- איחוד כל אגפי המיסים והקמת מערכת מס ממוחשבת, שתאחד את כל המערכות לבסיס נתונים אחיד עם ממשקים מקוונים לאינטרנט
ופרויקטים נוספים כגון: תיק רפואי ארצי, מערכת אוטומציה ומחשוב לאכיפת חוקי התנועה ו"כרטיס חכם" לתחבורה ציבורית.
סך הכל מוצעים 11 פרויקטים לאומיים בהיקף כולל של כ-825 מיליון דולר במשך 7 שנים.
יש צורך דחוף בהקטנת הביורוקרטיה ובהתאמת חוקי המס והרגולציה בישראל לצורכי השוק הטכנולוגי. הרגולציה הקיימת יוצרת מגבלות המכבידות על יזמים וחברות בישראל, בפרט לאור התחרות הגלובלית, וכתוצאה מכך מקטינה את היקף ההשקעות הזרות בארץ ואף גורמת, לא אחת, לנדידת חברות ומשקיעים ישראליים למדינות בעלות משטר רגולטורי נוח יותר.
המלצה נוספת היא לטפל מערכתית במשאב האנושי המתמחה בהיי-טק ולהסב מובטלים לתחום ההיי-טק. מחברי המסמך ממליצים לעשות מאמץ לאומי לשם ניצול אופטימלי של משאב זה המעניק לישראל את יתרונה היחסי בשווקים הבינלאומיים. הכוונה היא לניצול מובטלי ההיי-טק על-ידי מתן הזדמנות לאותם מובטלים מאונס לפתח רעיונות יישומיים במסגרת חממות, או מוסדות השכלה גבוהה, באמצעות תקציבים מיוחדים שיוקצו לשם כך.
במסמך הודגש, כי למרות שלכאורה אנו מצויים ברוויה תעסוקתית בענף ההיי-טק, הרי ככל ששוק הטכנולוגיה בעולם יצמח, כן יתחדש המחסור בכח אדם טכנולוגי בישראל. הכותבים ממליצים לממשלה להיערך כבר עתה, בשיתוף עם האקדמיה, לביקושים עתידיים בתחום על-ידי הכשרת כח אדם נוסף, מימון להוספת מוסדות להשכלה גבוהה, הגברת החינוך הטכנולוגי בבתי-הספר, הקמת מסגרות הכשרה במגזר החרדי והערבי ועוד. כן קורא המסמך לשקול הסבת מובטלים לשוק ההיי-טק כתחליף לתשלום דמי אבטלה.
המלצה אחרת הכלולה במסמך היא להעניק ערבויות ממשלתיות להלוואות למדינות כדוגמת סין ומדינות במזרח-אירופה, בתמורה לרכישת מוצרים טכנולוגיים מישראל.
בסיום המסמך קוראים מנכ"ל ההיי-טק במי"ל לראש הממשלה לפעול לאימוץ חלקי של המודל האירי: "על הממשלה לשקול, בהינתן השוני בין שתי הכלכלות, לאמץ חלק משיטות הפעולה של הממשל באירלנד בעשור האחרון אשר הפכו מדינה מוכת עוני למיני-מעצמה טכנולוגית. בעיקר יש לשקול הנהגת הטבות מס למשקיעים זרים בתחומי הטכנולוגיה וכן לפתח לנקוט במדיניות המכוונת לעידוד החינוך הטכנולוגי בדומה לתוכנית שננקטה על-ידי הממשלה האירית", נכתב במסמך.
יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק, שלמה גרדמן, הוסיף ואמר: "תעשיית ההיי-טק, המתאפיינת בערך מוסף גבוה מאוד למוצר, עברה אמנם טלטלה עזה בשנים האחרונות, אך מוסיפה להוות מקור חשוב לייצוא, מיסים, מכסים ותעסוקה. למרות הקיטון בייצוא התעשייתי בענפי היי-טק בשנים 2000-2002 וירידה מצטברת בהיקף העובדים באותה תקופה, עמד היצוא הממוצע לעובד בענפי הטכנולוגיה העילית בשנת 2003 על כ-900,000 ש"ח. הדבר מצביע הן על יכולת התאמה גבוהה של ענפים אלה לשינויים המקרו-כלכליים, והן על הערך המוסף הגבוה של תעשיה זו לכלכלת ישראל. לדבריו, מן הראוי שהממשלה תאמץ מדיניות כוללת, מתואמת, ארוכת-טווח וקוהרנטית של עידוד תעשיות הטכנולוגיה העילית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה