עתירה נגד משרד הביטחון

אריה כהן הבעלים של חברת א. לייב מבנימינה העוסקת במכירת חלקי חילוף המיוצרים במפעליה מחלקי גרוטאות מתכת שנקנו מסוחרי גרוטאות מתכת המחזיקים ברישיון פינוי פסולת מבסיסי צה"ל, הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד הביטחון לביטול הקנס האזרחי בסך 508,500 שקלים שהושת עליו על ידי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני שבמשרד הביטחון בגין עבירה על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

בעתירה נאמר כי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני טען בהחלטתו כי בחודש מאי אשתקד ביצעה חברת א. לייב פעולה של יצוא ביטחוני של טבורי אלומיניום שייעודם המקורי הוא אופן לנגמ"ש אל חברת TRUST ONE COMPONENTS מארה"ב מבלי שהייתה רשומה במרשם היצוא הביטחוני ומבלי שהיה בידה רישיון יצוא ביטחוני מתאים.

לדברי כהן ניתן להתרשם מהחלטת האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני כי הוא ביצע עסקה שעניינה מסחר בציוד ביטחוני ממש, כאשר בפועל המדובר היה במסחר בגרוטאות פסולת לשימוש, שאינן מהוות "ציוד ביטחוני". בעניינו נאמר בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב המדובר בכוונה לייצא לארה"ב- ידידתה הקרובה של ישראל- שני ארגזים שתכולתם למעלה מ-100 יחידות טבורי אלומיניום שיוצרו והושמשו לטובת שימוש חקלאי, מחומר גלם שמקורו בפסולת מתכת אלומיניום שפונתה מבסיסי צה"ל לאחר תהליך גריטה, הא ותו לא.

לדברי כהן חומר הגלם ששימש ליצור הפריטים מושא החלטת האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני מקורו בטבורי אלומיניום ישנים שנועדו במקור להתקנה על מכלול צבאי, ואולם לאחר שנמצא כי חלקים אלו אינם כשירים לשימוש צבאי, נערך הליך גריטה מסודר על ידי בוחני צה"ל שבסופו כל חלקי החילוף פסולים ופגומים באופן בלתי הפיך, לרבות באמצעות הטלת פגם מכוון כך שלא יהיה ניתן להחזירם לשימוש צבאי בשום אופן.

לאחר הגריטה ואובדן הצלם הצבאי הושלכו החלקים למאגרי פסולת ונמכרו על ידי משרד הביטחון לקבלני פסולת מורשים ללא כל מגבלה באשר למסחר המשך באותה הפסולת. וכך טוען כהן הוא קנה את החלקים הגרוטים מקבלני מתכות כפסולת על פי משקל, ומחומרי גלם אלה תכנן וייצר מוצר חדש המותאם לצרכים חקלאיים שהוגדרו על ידי לקוח אזרחי שהזמין אותם באמצעות שרטוט ומפרט נתונים מדויקים. ואולם חרף זאת מצא האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני כי ייצוא חלקי החילוף לרכב חקלאי עבור לקוח אזרחי שנוצר מפסולת, הוא בבחינת עבירה על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני שתכליתו למנוע זליגת ידע וציוד ביטחוני של מדינת ישראל.

בעתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד בעז בן צור, קרן שמש ואסנת גולדשמידט-שרייר נאמר כי על אף העובדה שייצוא החלקים האמורים כלל אינו מהווה עבירה ואינו גורם לפגיעה כלשהי באינטרסים המוגנים בחקיקה המסדירה את הפיקוח על הייצוא הביטחוני, השית האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני על העותר קנס עצום ובלתי מידתי בגובה 56% מחזור המכירות השנתי הכולל של חברתו א. לייב, וזאת בניגוד גמור לתקנות המגבילות את גובה הקנס בנסיבות העניין ל-20% מחזור המכירות.

לסיכום נאמר בעתירה כי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני התעלם מן העובדה שמדובר בסחורה גרוטה שאינה יכולה להוות ציוד ביטחוני מובהק, ומכך שמדובר בחלקי חילוף משופצים ולא בציוד ביטחוני ממש, ונמנע מלהביא בחשבון את העובדה כי העותר פעל בתום לב ואף הוטעה והוכשל על ידי משרד הביטחון עצמו. בנוסף נטען כי היקף הסנקציה שננקטה כלפי העותר הוא בלתי מידתי בעליל, וכי גובה הקנס נעדר פרופורציה להיקף העסקה שבגינה הוטל.