מחלוקת על נישואי חרדים קטינים

מחלוקת בין שופטי בית המשפט למשפחה בבאר שבע ובתל אביב בשאלה, האם יש משמעות להשתייכות לציבור החרדי כאשר באים להכריע בבקשה להיתר נישואין לפני גיל 18.

מאז דצמבר 2013 קובע חוק גיל נישואין, כי גיל המינימום יהיה 18 (במקום 17 לפני כן), אם כי בית המשפט למשפחה יכול להתיר נישואין בגיל מוקדם יותר "בהתקיים נסיבות מיוחדות הקשורות בקטין/קטינה".

שופט בית המשפט למשפחה בבאר שבע, אלון גביזון, קבע בספטמבר 2014, כי השתייכות חברתית ועדתית, מועדי חתונה, הזמנת שירותים וכיוצא בכך אינם מהווים נסיבות מיוחדות. גביזון אמר: "השתייכותו של קטין לחברה החרדית אין בה כשלעצמה נסיבה מיוחדת. החוק אינו עושה כל הבחנה בין החברות אליהן משתייכים הקטינים ולמעשה קיים דין אחד לכל החברות".

לעומתו סבור שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, מוטי לוי, כי אין להתעלם מהשיוך החברתי של המבקשים. הוא אומר (12.2.16): "איני יכול לקבל קביעה גורפת זו אשר אינה נלמדת מדברי ההסבר לחוק. החוק הוא אכן חוק אחיד, ברם עצם ההשתייכות לזרם, עדה, עשויה דווקא כן לשמש בסיס לשיקולי בית המשפט לשווין אחר, למעמד אחר. בית המשפט אמור להתייחס אליהם ולא להימנע מלעשות כן".

לוי מסתמך על דברי ההסבר לתיקון לחוק, בהם נאמר: "אחד הקשיים בהתמודדות עם תופעת נישואי הקטינים הוא החשש מהתערבות במסורות דתיות או בנורמות חברתיות של מיעוטים אתניים כאלה ואחרים. על כן, בית המשפט לענייני משפחה בבואו לשקול מתן היתר בנסיבות מיוחדות יבטיח התייחסות נאותה לשונות דתית וחברתית, כגון ילדי האדמו"רים, מבלי לסכל את מתן הסיוע הנדרש לנפגע מהתופעה".

לוי מוסיף: "אין גזירה שווה לכל קטין וקטינה. כך, למשל, רצונם של הקטינה והחבר לממש את אהבתם טרם נישואיהם היא עבירה על-פי העקרונות בהם הם חיים והמצוקה הנפשית הקשה לה ייקלעו שבין רצונם לבין מערכת הציוויים הדתיים המנחים אותם ולהם הם כפופים, עשויה, לטעמי, להטיל לחץ נפשי ופגיעה בטובת הקטינה לא פחות מהנזק אשר עשוי להיגרם לה מהיעתרות לבקשה".

עם זאת, במקרה שהובא לפניו דחה לוי בקשה לאפשר לקטינה חרדית בת 17.5 להינשא לבחור בן 19 איתו היא מתראה מזה שנה, באומרו שאין סיבה מיוחדת נקודתית שלא להמתין עוד חצי שנה.