אריה שקד ממשיך במלחמתו ברשות השידור

( 02-02-16) אריה שקד עובד רשות השידור במשך כ-34 שנים מאז חודש אוגוסט 1977 ועד לפרישתו הכפויה כדבריו בחודש פברואר 2012 ואשר שימש בתפקידו האחרון כמנהל קול ישראל הגיש לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתביעתו כנגד רשות השידור( בפירוק)  והממונה על השכר.

שקד מציין במבוא לערעור כי נאלץ להגיש את תביעתו לאחר שבחירתו לתפקיד מנהל קול ישראל בדרך של מכרז סוכלה בשל מעורבות הדרג הפוליטי במינויים ברשות השידור כפי שאף קבע בית הדין האזורי לעבודה, לאחר שלתפקיד נבחר מועמד אחר בהליך לא תקין, תפקיד אותו מילא שקד במעמד של מינוי בפועל, ולאחר שמנהלי רשות השידור ניסו להשפילו, נמנעו משיבוצו לתפקידים עיתונאים, ועשו ככל אשר לאל ידם להביא לכך שאחד מהמוערכים והבכירים בעיתונאי קול ישראל יפרוש מעבודתו. לבסוף לדברי שקד מזימתם עלתה בידם והוא פרש מעבודתו ברשות השידור תוך קבלת פיצוי חלקי בגין פרישה מוקדמת, ופגיעה משמעותית בפנסיה שהוא מקבל.

לדברי שקד בית הדין האזורי קיבל חלק מטענותיו לרבות טענתו בדבר מערבות פוליטית בהליכי הבחירה של מנהל קול ישראל, והורה לרשות השידור לפצות אותו בשל נזקיו בסך 130,000 שקלים ולהחזיר את ההוצאות שהוציא במסגרת המאבק שניהל מול רשות השידור על מנת למנוע את הדחתו, בסך 65,000 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2011  וכן שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקלים.

עוד מצין שקד כי בית הדין קיבל את טענתו לפיה רשות השידור שלחה אליו טיוטת חוזה בכירים ( 50-50) רק בחלוף שנתיים מהמועד בו וועדת החוזים ברשות השידור אישרה לו העסקה במסגרת חוזה בכירים, החלטה שהתקבלה לאחר המעורבות הפוליטית בהליכי המכרז, ללא נשלחה לו טיוטת חוזה.

לקביעה זו יש להוסיף את עדות נציג משרד האוצר שהודה כי במשך שנתיים אלה רשות השידור כלל לא פנתה בבקשה לאשר לשקד חוזה בכירים. לטענת שקד בית הדין האזורי התעלם מכך שרק לאחר שהוא שלח את הערותיו לטיוטת החוזה התנערה הרשות מהטיוטה וטענה כי היא אינה יכולה להעסיקו במתכונת זו, ותחת זאת קבע בית הדין כי שקד נושא באחריות לעיכוב בן השנתיים בשל דרישתו לקבלת חוזה במתכונת 50-50, ובשל כך נדחתה תביעתו לקבלת תנאים של חוזה בכירים.

שקד טוען בערעורו כי קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי עומדות בסתירה למסקנה אליה הגיע ובשל כך הוא זכאי לקבל את תנאיו של חוזה הבכירים החל ממועד מינויו לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בחודש דצמבר 2006, ולכל הפחות החל ממועד מינויו לתפקיד מנהל קול ישראל בחודש יוני 2008.

עוד טוען שקד כי הוא זכאי לחוזה הבכירים וכי בית הדין לא בחן ולא קבע כל ממצא עובדתי מדוע נמנע ממנו מלקבל חוזה במתכונת האמורה, שעה שעובדים אחרים ברשות לרבות מנהל הטלוויזיה שהיה במינוי בפועל המקביל אליו עת שימש כמנהל קול ישראל, זכו לקבל תנאים אלה. שקד מציין כי עדותו של מנכ"ל רשת השידור דאז תומכת בכך שמדובר בהתנכלות על רקע פוליטי, אך לא רק.

שקד מציין כי בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי מאחר והממונה על השכר התנגד לחוזה במתכונת 50-50 לא הייתה רשות השידור רשאית לתת לו חוזה מסוג זה מאחר שלא נבחר במכרז. אלא מאי לדברי שקד מאחר ובית הדין קבע כי הלכה למעשה סוכלה בחירתו במכרז בשל מעורבות פוליטית עמדת הממונה בעניין זה אינה סבירה ויש לראותו כמי שזכה במכרז.

עוד טוען שקד באמצעות עו"ד אופיר טל כי ההסכם הקיבוצי הרלוונטי קובע שיש לראות במי שהיה במינוי בפועל למעלה משלוש שנים בדומה לו, כמי שנבחר במכרז, ואף מסיבה זאת לא הייתה כל מניעה חוקית להעניק לו חוזה 50-50, ובנסיבות אלו מוגשת הודעת הערעור על ידו בה מתבקש בית הדין הרצי לקבוע כי הוא זכאי לתנאים של חוזה בכירים.

שקד מציין בין היתר בערעורו לעניין זכאותו לחוזה 50-50 כי ההפרש בין המשכורת עומד על למעלה מ-20,000 שקלים לחודש, כך שהנזק שנגרם לו כתוצאה מדחיית תביעתו לחוזה בכירים במתכונת 50-50  בהתחשב בתוחלת החיים הממוצעת ( מעל גיל 80) עומד על סכום של כ-3 מיליון שקלים ( לפני הוון).

לסיכום נאמר בהודעת הערעור כי התוצאות של הרעות החולות כפי שנקבעו בפסק הדין ואשר הוכחו על ידי המערער ושעיקרן מעורבות פוליטית עמוקה ושרירותית במינויים מקצועיים, ומינויים בפועל תחת בחירה הוגנת והגונה במכרז, והפרה סדרתית של התחייבויות הרשות והעומדים בראשה, הייתה שעובד בכיר מוערך הועזב בפועל מרשות השידור לאחר שעבר מסכת של פגיעות וניסיונות להשפילו ולבזותו, וכי בית הדין הכיר בכך והורה לפצות אותו בשל כך, ואולם לא הסיק את המסקנות הנדרשות מהתנהלות הרשות והדרג הפוליטי בכל הנוגע לזכויותיו כעובד בכיר הזכאי לחוזה בכירים מכוח הדין, מכוח הבטחות וההתחייבויות שניתנו לו, ומכוח עיקרון השוויון.