בית המשפט אישר להעמיד את אגרקסקו למכירה

 ( 07-02-16) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין אישר היום לכונס הנכסים הזמני של אגרקסקו עו"ד רונן מטרי לפרסם הזמנה להציע הצעות למכירת נכסי החברה או מי מהם ובכפוף לאישור בית המשפט. בנוסף אישר השופט לכונס להוציא אל הפועל את תכנית ההפעלה של החברה ובגדר זאת לשלם לעובדים מקדמה על חשבון דין קדימה וצין כי טוב ייעשה אם תשולם גם מקדמה לעובדים שלא ימשיכו להיות מועסקים בחברה.

כזכור פנה הבנק הבינלאומי לבית המשפט בשבוע שעבר בבקשה למנות כונס נכסים לאכיפת השעבודים שניתנו לו נוכח אי פירעון חוב בסך כ-20 מיליון שקלים. בבקשה צוין כי אגרקסקו הודתה בפני הבנק כי הינה חדלת פירעון. עם הבאת הבקשה בפני השופט אורנשטיין הוא הוציא צו איסור דיספוזיציה בנכסי החברה וקבע דיון להיום במעמד הצדדים. עוד בטרם הדיון נמסר כי הבנק הגיע לידי הסכמה עם החברה לאכיפת שעבדים ולמינוי כונס נכסים זמני ומשכך הורה השופט על מינוי כונס זמני לאגרקסקו והדיון שנקבע במעמד הצדדים התייתר.

בבוקר הדיון שנקבע והתייתר הגישו מספר חקלאים, נושים של אגרקסקו בקשה לביטול ההחלטה על מינוי כונס זמני לחברה, ובהמשך הגישו התנגדויות לבקשת הכינוס, ומשכך הורה השופט על קיום הדיון היום במעמד הצדדים. בבוקר הדיון הגיש כונס הנכסים הזמני לבית המשפט תכנית הפעלה מוגבלת למשך שלושה שבועות. בהתאם לאותה תכנית יזרים הבינלאומי סך של כ-300,000 שקלים לשבוע בגין עלויות ההפעלה הנדרשות וכמתחייב מתזרים תכנית ההפעלה.

הכונס ציין כי סך כול הנשייה בתיק הוא כ-30 מיליון שקלים מתוכם כ-850,000 שקלים חוב לעובדים, וחוב לחקלאים בהיקף כ-1.5 מיליון שקלים. בנוגע לנכסי אגרקסקו ציין הכונס כי מדובר בבית אריזה בעין יהב שתקופת החכירה שלו הינה ל-12 שנים נוספות, והנכס השני הוא מחסן הבונדד באשדוד המושכר עד שנת 2038, בנוסף חוב ולקוחות לגבייה בהיקף 1.8 מיליון שקלים.

הכונס עו"ד מטרי ציין כי אגרקסקו תמשיך להעסיק 24 מקרב כ-40 העובדים ותוך תשלום מקדמה על חשבון דין קדימה המגיע לעובדים. עוד הסתבר כי החקלאים שהתנגדו להליך הכינוס הגישו לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן. לדבריהם הליך ההקפאה הוא דרך המלך ולא הליך הכינוס כפי שננקט על ידי הבינלאומי ,וכי ניתן להעביר את הליך חדלות הפירעון מכינוס נכסים להליך של הקפאת הליכים.

בא כוח העובדים וכונס הנכסים הרשמי הביעו תמיכה בתכנית ההפעלה שהוצעה על ידי הכונס הזמני. השופט אורנשטיין ציין כי אכן יש יתרונות בהליך של הסדר נושים והקפאת הליכים על פני הליך הכינוס, ואולם עם זאת אין הליך הסדר הנושים מהווה את הדרך הבלעדית בהליכי חדלות פירעון, וזכותו של נושה מובטח לנקוט בהליך כינוס נכסים כפי שנעשה במקרה הנדון.

לדברי השופט שיקול נוסף הינו המימון הנדרש להליך ההקפאה וכי מעיון בתכנית ההקפאה עולה כי קיים קושי למקור מימון בתקופת הקפאת ההליכים, שכן המבקשים משליכים יהבם על המימון הבנקאי אשר הוגבל להליך כינוס מפעיל ולא להסדר נושים והקפאת הליכים, כמו גם למימון מהכספים מגיעים לחברה מהנושים שלה, דהיינו הזכות לגבות כספים ולא כספים המצויים בקופה. לדברי השופט ניסיון החיים מלמד כי עד למימוש הכספים אין עסקינן בכספים ודאיים ומשכך לא ניתן להתחייב כלפי צדדים שלישיים בתקופת ההקפאה לתשלומים שיגיעו להם. זאת ועוד אותם כספים המגיעים לחברה מחייביה ולפחות חלקם משועבדים לבינלאומי, ולכן גם מטעם זה אין בזכות לכספים האמורים כדי להוות מקור מבוסס להפעלה.

טעם נוסף ציין אורנשטיין הוא שניתן להעביר את ההליך מפסים של כינוס מפעיל להליך של הסדר נושים ככל שיתברר שיש הצדקה לעניין זה. בהתייחסו לתכנית ההפעלה הדגיש אורנשטיין כי הוא סבור שיש בתכנית אפשרות כדי להשיא את קופת הנשייה בצד המשך העסקת חלק ניכר מעובדי החברה ותוך גיבו בנקאי, ומשכך היא מהווה חלופה ראויה, לא כל שכן חלופה עדיפה מאשר כינוס למימוש בלבד ולא בדרך של כינוס מפעיל, לא כל שכן כאשר מדובר בכינוס מפעיל התמורה בדרך כלל המתקבלת ממכירת נכסי החברה גבוהה מזו המתקבלת במימוש ללא הפעלה.