למרות הצמיחה בכלכלה, רמת החיים נמוכה

מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גוריה, הגיש (יום א', 31.1.16) לממשלה את הדוח הדו-שנתי על כלכלת ישראל (EDRC). הדוח מחמיא לכלכלת ישראל וקובע כי הצמיחה בישראל חזקה, שיעור התעסוקה גבוה ורמת ההכנסה לנפש מתקרבת לרמת ההכנסה ברוב המדינות המתקדמות. ישראל מוכנה ביחס לשאר מדינות הארגון להזדקנות האוכלוסייה וההוצאה הציבורית על פנסיה נמוכה.

עם זאת, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים. רמת החיים הממוצעת נמוכה ביחס למדינות ה-OECD המובילות, קיימים אתגרים סביבתיים מתמשכים והפריון נמוך באופן יחסי.

שיפור בשיעור התעסוקה

בנוסף לכך, הדוח קובע כי התעסוקה התרחבה באופן משמעותי ותרמה לעלייה בהכנסות משקי הבית וכי בעקבות מספר יוזמות ממשלתיות בתחומי החינוך והתעסוקה, ניתן לראות שיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים.

כמעט מסכים עם הכל

עוד אמר נתניהו: "הדוח הזה מציין לחיוב את העוצמה הכלכלית של ישראל, את הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה ואת האחריות התקציבית שאנחנו כמובן גאים בהן. עם זאת, הוא גם מצביע על פערים גדולים, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בקרב הציבור החרדי והציבור של האזרחים הערבים בישראל - ואם ליתר דיוק אומר, גברים חרדים ונשים ערביות שצריך להכניס אותם לשוק העבודה - הגדלת הפריון, הבעיות הקשות שיש לנו ברגולציית יתר, וכמובן גם בביורוקרטיית יתר. מדינת ישראל, לצערי, בולטת בבעיות הקשות שיש לנו בתחומים הללו, וחובתה של הממשלה להידרש לזה. לעומת זאת, ה-OECD מאוד חיובי באשר למתווה הגז. זה נושא, כמובן, אקטואלי, שדנו בו גם בפסגה המיוחדת שהייתה לנו בשבוע שעבר עם מנהיגי יוון וקפריסין. זה חלק חשוב מהציר המדיני והכלכלי של מדינת ישראל, וגם אספקת אנרגיה זולה מובטחת בעשרות השנים הקרובות למדינת ישראל".

מהדוח עולה כי ביחס למדינות ה-OECD, ישנם תחומים בהם המצב בישראל טוב מאוד, במיוחד בתחומי שביעות הרצון מהחיים במדינה, והבריאות המדווחת, אך ישנם תחומים בהם ישראל ניצבת נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD במיוחד בתחומי העוני (בהתבסס על הכנסות), הדיור ואיכות האוויר. בדיור נמדדו האפשרויות לדיור זמין, בר-השגה ומספר האנשים בדירה ובאיכות הסביבה נמדד מצב זיהום האוויר בישראל.

ישנם גם תחומים כגון חינוך בהם ביצועי ישראל טובים במספר מדדים, כגון רכישת תארים מתקדמים, אך במדדים אחרים באותו תחום ביצועיה יחסית נמוכים, כמו איכות הלמידה כפי שבאה לידי ביטוי בתוצאות מבחני פיזה.

חלק משמעותי בדוח מתייחס לחשיבות בבחינה של איכות החיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ובמיוחד על אוכלוסיות הערבים והחרדים וזאת על-רקע העובדה שכבר בשנת 2034 כ-40% מאוכלוסיית המדינה תשתייך לאחת משתי הקבוצות האלו. על-פי הנתונים המוצגים בדוח, הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות במדדי איכות חיים בכלל הממדים שנמדדו: ציבור זה יותר עני, הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה, וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה. המגבלות הללו על איכות חייו מגבירות זו את זו, כך לדוגמה שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת. לעומת זאת, כשבוחנים את מצבם של החרדים בישראל – למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני, שיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה כללית מועטת, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות. הדוח מציין עובדה מעניינת בהקשר זה לפיה הגורמים הנתפסים כחשובים לאיכות חיים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית הכללית מאוד דומים. עובדה שמצביעה על כך שבמידה ויטפלו בממדים אלו בקרב האוכלוסייה הערבית קיים פוטנציאל רב לשיפור איכות החיים הכללית במדינה. בעוד שיעור התעסוקה בישראל הוא מעט מעל לממוצע במדינות ה-OECD, ההכנסה הלאומית הפנויה עבור אזרח ושביעות הרצון מרמת המחיה הן מתחת לממוצע ושיעור גבוה יחסית של אזרחים עובדים שעות רבות (מעל 50 שעות בשבוע), ולכן נשאר להם פחות זמן להקדיש לפנאי ולמשפחה. ישראלים עובדים בממוצע 40.9 שעות בשבוע ביחס ל-38.4 שעות בהן עובדים בממוצע במדינות ה-OECD.

תוצרים חיוביים

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד: "שיתוף הפעולה עם ארגון ה-OECD מניב תוצרים חיוביים לרבות הדוח הדו שנתי המציג את החוזקות של הכלכלה הישראלית ואת האתגרים הניצבים לפניה. הדוח מלמד כי הארגון תומך במדיניות הכלכלית מעודדת הצמיחה ומצמצת הפערים שמובילים משרד האוצר וקובעי המדיניות בחודשים האחרונים".

צילום: [צילום: עמית שבי/פלאש 90]