חברת דואר ישראל תשלם לבעלי סוכנויות דואר 3.7 מיליון שקל - כעשירית מהסכום שתבעו ממנה. כך קבעה (יום ב', 25.1.16) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.
מקורה של התביעה בהתייעלות שביצעה החברה לפני כעשור. החברה ביקשה לצמצם את מספר הסוכנויות ולשנות את תמהיל השירותים שהן נותנות ואת התמורה שיקבלו. הסכסוך הביא לסגירת הסוכנויות במשך מספר ימים כאשר הפכה הרשות לחברה ממשלתית, וזו הגיבה בביטול סיטונאי של החוזים על סוכנויות אלו.
לדברי אגמון-גונן, העדויות ששמעה ציירו תמונה מטרידה למדי של ארגון (סוכני הדואר) שלא היה מוכן להפנים, כי התמורות הדרמטיות שעברו על שוק הדואר בכלל וכתוצאה מכך על רשות הדואר בפרט, לא היו יכולות לפסוח על סוכני הדואר, וכי התאמת לוח התמורה למציאות המשתנה הייתה בלתי נמנעת.
אגמון-גונן דחתה את טענת הסוכנים, לפיה הם "מעין עובדים", הארגון שלהן הוא "מעין ארגון יציג" וסגירת הסוכנויות הייתה "מעין סכסוך עבודה" - ולכן הם לא הפרו את החוזים עימם בצעדים שנקטו. היא קבעה, שהמאפיינים של הסוכנים הם של בעלי עסקים ולא של עובדים, אין להם זכויות כמו של עובדים וממילא סגירת הסוכנויות הייתה הפרת חוזה שהעניקה לדואר את הרשות לבטלו.
עם זאת, אגמון-גונן קיבלה את הטענה לפיה היה על החברה לקיים לסוכנים שימועים לפני ביטול החוזים ולהעניק להם את זכות הטיעון לנוכח זכותם החוקתית לכבוד האדם. לאור זאת, קבעה אגמון-גונן שעל הדואר לשלם לסוכנים פיצויים על הפרת חובת השימוע - הן על הנזקים הממוניים שגרמה הסגירה המיידית של הסוכנויות והן על הנזקים הלא-ממוניים שבעצם מניעת זכות הטיעון. בנושא זה ציינה אגמון-גונן, כי חלק מההודעות נמסרו בצורה בוטה ואף כוחנית, ובחלק מהמקרים אפילו פרצו נציגי הדואר לסוכנויות.
סגירה "מהיום להיום" גורמת לנזקים קשים, אומרת אגמון-גונן. זאת, לאור העובדה שהודעות הביטול נשלחו לעשרות סוכנים, שעה שהם מצויים בקלחת התרחשויות, כשאירוע רודף אירוע, ולפחות לפי אמונתם הסובייקטיבית, הם לא העלו כלל על דעתם אפשרות שכחוזים יבוטל והסוכנויות שהפעילו ייסגרו. הפיצוי הפרטני נקבע בעיקר לפי אורך התקופה בה הפעיל כל סוכן את הסוכנות שנסגרה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה