דחיית שחרור נאווי הייתה קצרה מדי

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערר שהגישה המדינה על שחרור פעיל השמאל הקיצוני עזרא נאווי ממעצר, למעצר בית. עם זאת, העיר השופט משה בר-עם כי בית משפט השלום בירושלים טעה כשדחה את ביצוע שחרור נאווי ממעצר לשעתיים בלבד ולא ל-24 שעות.

נאווי נעצר ב-11 בינואר בחשד למגע עם סוכן זר, לניסיון לגרימת מוות לאדם, לקשירת קשר לביצוע פשע ולעבירות נוספות. זאת, בעקבות פרסום תחקיר השתולים בתוכנית עובדה, שבו נחשפו צילומי מצלמה נסתרת שתיעדו את נאווי מספר על הסגרת פלשתינים שמכרו קרקעות ליהודים לידי הביטחון המסכל הפלשתיני.

השופט משה בר-עם קבע בדיון כי לאחר שנציג הפרקליטות הודה שפעולה חקירתית מסוימת שטרם בוצעה לא יכולה להיחשב כ'התפתחות דרמטית בחקירה' ולאחר שלא נטען לקיומן של ראיות נוספות בעניינו של נאווי המחזקות את החשדות כנגדו או לחלופין מחזקות את החשש מפני שיבוש החקירה נוכח שחרורו למעצר בית, לא מצא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט.

עם זאת, העיר בר-עם כי חל פגם בהחלטת בית משפט השלום שאמנם הסכים עם דחיית ביצוע שחרור נאווי למעצר בית, על-פי בקשת המדינה, אך עשה זאת לזמן קצר מדי - שעתיים בלבד.

"בית המשפט מצא כי אף שיש טעם בדברי הסניגור שהתנגד לעיכוב הביצוע, ההלכה היא כי יש לעכב את ביצוע החלטת השחרור ולפיכך הורה על עיכוב ביצוע החלטתו עד לאותו היום בשעה 16:00. מהטענות שהובאו לפניי עולה כי הדיון הסתיים בסמוך לשעה 14:00. בנסיבות אלה, אף שבית המשפט קמא דקדק בדבר קיומה של ההלכה, שלפיה יש לעכב ביצוע החלטה המורה על שחרור, לא היה מקום בכל הכבוד להורות על עיכוב כה קצר, אשר תרם במידה מסוימת לשחרורו של המשיב בטרם קיום הדיון", ציין בהחלטתו.

לדבריו, החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם הכלל שנקבע בפסיקה שלפיה - ככלל - אפילו קציבת 24 שעות אינה מספיקה בדרך כלל לעיכוב ביצוע, אלא אם מדובר בערר שמוגש למחוזי על בית משפט שלום של אותה עיר. הוא ציטט את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, שקבע שראוי לזכור כי במהלך התקופה של עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט יש להגיש ערר, לזמן את פרקליטיהם של בעלי הדין, לדאוג להעברת העצורים לדיון וכן לקיים את הדיון.

בר-עם ציין עוד כי לשחרור נאשם ממעצר בטרם שמתקיים דיון בערעור על שחרור ממעצרו יש משקל משמעותי בשאלת החזרת הנאשם למעצר. "בהקשר זה קבעה ההלכה הפסוקה כי לא בנקל יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם שכבר שוחרר ממעצר, אלא אם הפר את תנאי השחרור, או אם נתחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר וחריגה מכלל זה עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים ועל-יסוד נימוקים כבדי משקל", ציטט פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2011.

עוד הוסיף כי נקבע שבמסגרת החריגים שבהם ניתן להחזירו את מי ששוחרר אל מאחורי הסורגים צריך להוכיח קיומן של נסיבות המלמדות על גילוי ראיה חדשה, גילוי ניסיונותיו של אדם לשבש הליכי משפט או להימלט מאימת הדין לאחר שחרורו.

"בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות לגבי פרק הזמן הדרוש לשם עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא ואף כי ייתכנו מקרים חריגים ביותר (למשל בעניינו של קטין או במעצר בלתי חוקי בעליל), אשר יצדיקו את עיכוב הביצוע לפרק זמן קצר ביותר אם בכלל, על בית המשפט קמא להיעתר לבקשת העוררת מקום בו מתבקש לעכב את ביצוע החלטתו לפרק זמן סביר, אשר ככלל יעמוד על 24 שעות ויאפשר לכל הגורמים הנוגעים בדבר להיערך בהתאם לדיון", ציין השופט בר-עם. לדבריו, הדברים יובאו לעיונו של נשיא בית המשפט השלום.