בית המשפט ביטל הסתלקות חייב מירושת אמו

החלטה המבהירה ומחדדת את הדין בנוגע להסתלקויות מירושה של חייבים בפשיטת רגל ניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת בעניינו של רן מולינה מסעדן לשעבר, אשר ויתר על חלקו בירושת אמו לטובת אביו, אולם לאחר כשנתיים הורע מצבו הכלכלי, ובעקבות קריסה כלכלית ביקש להיכנס להליך פשיטת רגל והוכרז כפושט רגל.

לאחר שנודע לנאמן על נכסיו עו"ד יובל עציוני על דבר הוויתור על הירושה ועל מכירת הנכס על ידי אביו של החייב, הוא פנה לבית המשפט בבקשה להורות כי הסתלקותו של החייב מעיזבונה של אמו המנוחה לטובת אביו תיחשב כהענקה בטלה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.

בבקשה נאמר כי העיזבון כלל בין השאר זכויות של האם בדירה וכי החייב יחד עם אחיו ויתרו על זכויותיהם בדירה לטובת אביהם. הנאמן טען כי ממועד ההסתלקות של החייב מזכויותיו בדירה ועד מעשה פשיטת הרגל לא חלפו שנתיים וכי במועד ההסתלקות היה כבר החייב מסובך כלכלית ולא היה באפשרותו לשלם את כל חובותיו מבלי להיזקק לחלקו בעיזבון, ומשכך נחשבת ההסתלקות כהענקה בטלה.

בפניית הנאמן לבית המשפט נאמר כי לאחר שניתן צו הכינוס כנגד החייב נמכרה הדירה תמורת 1.54 מיליון שקלים ובהתאם לכך התבקש בית המשפט לחייב את אביו של החייב בתשלום של 96,000 שקלים המהווה את חלקו היחסי של החייב בדירה. החייב ואביו טענו כי הסעיף הרלוונטי בפקודת פשיטת הרגל עליו מסתמך הנאמן הקובע כי "העניק אדם נכס ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן" אינו חל בעניינו. זאת לטענתם  מאחר ויש לראות את מועד מתן צו הכינוס כמועד הקובע ולא מועד הגשת הבקשה למתן צו כינוס, ומשכך חלפו מעל שנתיים ממועד ההסתלקות ועד למועד ההכרזה על החייב כפושט רגל.

עוד טען החייב כי במועד ההסתלקות הוא היה בר פירעון מבלי להיזקק לנכס, לא היו לו תיקי הוצאה לפועל, מעמדו הכלכלי היה איתן והיו בניהולו שתי מסעדות פעילות ועל כן הסעיף הרלוונטי בפקודת פשיטת הרגל אינו חל במקרה הנדון. כונס הנכסים הרשמי צידד בעמדתו של עו"ד יובל עציוני לפיה דין ההענקה להתבטל. לדברי הכנ"ר המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה לצו כינוס ולא מועד מתן צו הכינוס.

השופט דניאל טפרברג השתכנע כי דין הסתלקות החייב מעיזבונה של אמו המנוחה כדין הענקה בטלה. השופט ציין כי כדי לקבוע האם דין ההסתלקות כדין הענקה בטלה? יש לבדוק מהו היום הקובע לכך שהחייב נעשה פושט רגל. במקרה הנדון קבע השופט חלפו פחות משנתיים מיום הסתלקות החייב מהעיזבון ועד למעשה פשיטת הרגל של החייב ועל כן דין ההענקה להתבטל. לדברי השופט לשם קביעה על הענקה בטלה אין צורך להוכיח כי הייתה כוונת תרמית בהסתלקות מהנכס בכוונה להבריח נכסים מפני נושים או באם היה הבעלים בר  פירעון גם ללא הנכס.

אשר על כן קבע השפט כי הסתלקות החייב מירושת אמו מבוטלת וכי לנוכח מגורי האב בדירה במועד ההסתלקות השווי שיש לשום את הדירה הוא 70% מהשווי שנמכרה בפועל, ובהתאם לכך על האב להעביר לקופת הכינוס סך של 65,000 שקלים.