קניון רמת אביב נגד עיריית תל אביב

( 19-01-16) חברת קניון רמת אביב בעלת קניון רמת אביב, מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל החלטה בלתי חוקית ובלתי סבירה באופן קיצוני כטענתה של עיריית תל אביב לסרב לרשום שוכרים בקניון כמחזיקים בשטחים משותפים ששכרו כמתחייב מחובתה בחוק.

לדברי חב' קניון רמת אביב אין המדובר בסתם החלטה טכנית שבה מחזיק חויב בשגגה בשטח לא לו, גם אין המדובר במצב דברים שבו קיימת מחלוקת בין הקניון לבין השוכרים מי מהם הוא המחזיק בשטחים המשותפים ועל העירייה ל"הכריע" ביניהם, ויותר מכך אין המדובר בוויתור כספי מצד העירייה לו הייתה רושמת את השוכרים כמחזיקים בשטחים המשותפים בקניון על פי הסכמי השכירות.

למצער נאמר בעתירה המדובר בהחלטה שערורייתית בהיותה בלתי חוקית היורדת לשורש חוקיות החיוב, בהיותה פורצת באופן תקדימי למרחב החוזי הפרטי והמוגן שבין הקניון לבין שוכריו, ובכך "פותחת" סוגיה מוסדרת חוזית ביניהם, אף זאת למעלה מן הצורך כיון שאף אלמלא הייתה הסדרה חוזית, הרי נוכח אפיונם של השטחים המשותפים כל בר בי רב היה מבין שהחייב בגינם הם שוכרי הקניון.

לדברי העותרת בהחלטתה גילתה העיריה את דעתה לפיה היא לשיטתה חכמה ומבינה טוב יותר מן הקניון ומשוכריו יחד מי הוא המחזיק בשטחים המשותפים, ולכן לכאורה גם סוברנית להחליט על זהות החייב בגינם כאוות נפשה, ואם בכך אין המדובר בשיכרון כוח של העירייה, העותרת אינה יודעת שכרון כוח מהו? שאחרת לא ניתן להסביר את פשר ההחלטה.

להערכת העותרת הטעם האמתי לסירוב בהחלטה שאת פשרו לא טרחה העירייה להסביר הוא העדפתה המובנת כשלעצמה להתנהל אל מול נישום אחד ( העותרת) ולא מספר נישומים ( השוכרים), אך בכך אין כמובן דבר שיבסס את חוקיות ההחלטה. בעתירה נטען עוד כי ההחלטה מהווה חריגה בוטה ובולטת מסמכות העירייה וכי הינה בלתי חוקית לא פחות גם מבחינת הפרשנות המשפטית מרחיקת הלכת והמסוכנת  שמבקשת העירייה ליצוק לסמכותה, שמשמעותה בבחינת תרצה תיתן, לא תרצה- לא תיתן, ומכאן המדרון חלקלק במיוחד מעט לפני הידרדרות לתהום של שרירות ממש.

העותרת מציינת כי ניסיונה של העירייה לפרש באופן כה דרקוני את סמכותה ואת הפעלת סמכותה לרישום מחזיק כבר נדחה בשתי ידיים ונחסם בפסק דינה של השופטת ד"ר מיכל גונן אגמון שניתן לפני כחודש בעתירה שהגישה העותרת נגד העירייה בעקבות מחלוקת קודמת ביניהם. השופטת קבעה בין היתר כי היא אינה סבורה כי יש להתערב ביחסים החוזים בין הצדדים ולקבוע אחרת משעה שיש מי שנושא בנטל ומשלם את הארנונה, וכי  מה לה לעירייה לבדוק האם הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. עוד קבעה השופטת כי כאשר אין מחלוקת בין צדדים קרובים לנכס מי יישא בתשלומי הארנונה אין מקום לרשות להתערב.

לדברי העותרת באמצעות עו"ד גיל איזנברג פסק הדין האמור נכון ויפה גם לעניינו בנוגע לסוגיית רישום השוכרים כמחזיקים בשטחים המשותפים בקניון, וכי גם לפני פסק דין זה הוכרעה מחלוקת זו לחובת העירייה ונקבע כי היא אינה מוסמכת לסרב לרישום שינוי מחזיק.