הנשיא ברק מתעקש: משפטה של גלאט-ברקוביץ' יתנהל במחוז תל אביב

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, דחה (יום א', 4.1.04) את בקשתה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, להעביר את משפטה של הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', למחוז אחר, בשל היכרותה המוקדמת עם השופטים במחוז תל אביב.

כזכור, בחודש יולי שעבר דחה כבר הנשיא ברק בקשה קודמת להעברת המשפט למחוז חיפה, שהוגשה על-ידי פרקליטות המדינה [ראו קישור].

"הטעמים לדחיית בקשתה הקודמת של פרקליטות המדינה עדיין יפים לנסיבות העניין", קבע ברק. "אין די בעובדה כי המשיבה הרבתה להופיע בפני בתי המשפט במחוזות תל אביב והמרכז כדי להצדיק העברת מקום דיון, שכן אין בכך כדי לבסס חשש כי כלל שופטי בית המשפט לא יוכלו להיזקק להליך".

ברק קבע, כי מעבר לעובדה שגלאט-ברקוביץ' ציינה כי "אינה מכירה ומעולם לא הופיעה בפני רובם של שופטי השלום בתל אביב", הרי שאין הבקשה להעביר מקום הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט, מהווה תחליף לבקשת פסלות שופט, שיכולה להיות מוגשת לכשייקבע השופט הדן בתיק.

"לפיכך", קבע ברק, "אני מורה כי הדיון בת.פ. (ת"א) 10106/03 מדינת ישראל נ' ברקוביץ, ימשיך להתקיים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו".

את דבר פנייתה של השופטת בקנשטיין לנשיא ברק פרסמנו כאן (17.12.03, ראו קישור), ועמדנו על העובדה שהפנייה נעשית בדרך של מכתב ולא בדרך של בקשה לפסלות שופט. כן עמדנו על-כך שניתן לראות בפנייה ערעור על סמכותו של הנשיא ברק, שכבר דחה את בקשת הפרקליטות להעביר את המשפט למחוז אחר וקבע כי אין יסוד לחששות שמעלה בקנשטיין. משלא נשתנו הנסיבות, הרי שלא היה מקום להגיש בקשה נוספת בנושא.

בפנייתה, כתבה בקנשטיין כי "הנאשמת היתה פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב, מוכרת היטב אישית ומקצועית לשופטי בית משפט השלום בתל אביב מהופעותיה בפניהם באופן שוטף... בנסיבות העניין, אנא הנחיותיך לעניין העברה למחוז שבו יידון התיק".

המדינה יוצגה בהליך על-ידי עו"ד אפרת ברזילי; גלאט-ברקוביץ' יוצגה על-ידי עורכי הדין יהושע רזניק וז'ק חן.

כתב האישום: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים

כזכור, בכתב האישום שהוגש נגד הפרקליטה המדליפה, בראשית חודש דצמבר האחרון, מואשמת עו"ד גלאט-ברקוביץ' כי הדליפה את מסמך חיקור הדין בארה"ב, בפרשת 'שרון-סיריל קרן', לעיתונאי 'הארץ' ברוך קרא. סעיפי האישום: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים. העונש המירבי הקבוע בחוק, בגין עבירות אלה, הינו 3 שנות מאסר.

את כתב האישום הגישו פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד סילביה פריימן, ועו"ד יעל כוכבי, סגנית בכירה והממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז הצפון.

"במעשים המפורטים", נטען בכתב האישום, "מסרה הנאשמת, שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיע אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהינו עיתונאי, שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה, כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור, ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".

עוד נטען, כי לאחר שהחלה חקירת הדלפת המסמך, על-ידי הצוות המיוחד שמינה היועץ המשפטי לממשלה, לשם כך, נפגשה גלאט-ברקוביץ' עם צוות החוקרים, ומסרה להם מסמך, אותו כתבה מיוזמתה, ובו כתבה כי אין לה כל מעורבות בהדלפה, ואף ציינה מספר כיווני חקירה אחרים למציאת המדליף, וזאת בכוונה להטעות את צוות החקירה.

כשהנאשמת נחקרה באופן רשמי, היא ניסתה להעליל, מיוזמתה, את האחריות להדלפה על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר, נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים".

בש"פ 11038/03 מדינת ישראל נ' ליאורה גלאט-ברקוביץ'

צילום: מתעקש, הנשיא ברק

צילום: ערערה על סמכות הנשיא? בקנשטיין [צילום: בוצ'צ'ו]