ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 11.1.16) תקנות מתוקף חוק הטיס, שאושר בוועדה עוד בכנסת ה-18, שנועדו להסדיר את נושא הושבת הנוסעים.
לפי התקנות שאושרו, חברות התעופה המסחרית חויבו לקבוע נהלים שיבטיחו שהושבת הנוסעים במטוס תעשה באופן שלא יפריע לפינוי חרום, במקרה שנדרש כזה. עוד אושר לתקן את התקנה העוסקת בתדרוך הבטיחותי לנוסעים, ובכלל זה תדרוך לנוסע היושב סמוך ליציאת החרום. כן נקבע כי במושב הבטיחות יושב מי שיכול ומוכן לבצע פעולות במקרה חרום, בהן תפעול פתח יציאת החרום, זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח היציאה, הערכת מצב מגלשת החרום, הפעלתה וסיוע לנוסעים אחרים לרדת ממנה ופעולות נוספות.
עוד נקבע בתקנות כי נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים או להוות מכשול לאנשי הצוות בביצוע תפקידם לא יושב ביציאת החרום, ובכלל זה נוסעים הסובלים ממגבלה פיזית או נפשית שתקשה עליהם לנוע במהירות, נוסעים בעלי מוגבלויות משמעותיות בראיה או בשמיעה שתמנע מהם להבין הוראות, נוסעים שבשל מחלה הם חלשים כך שלא יוכלו לנוע במהירות, נוסעים שממדי גופם יקשה עליהם לעבור דרך פתח יציאת החרום הקרוב, ילדים מתחת לגיל 12, נוסעים מגורשים, מסורבי כניסה או עצירים ונוסעים עם בעלי חיים יחד אתם.
אחריות על הנוסע היושב במושב החרום
מנהל רת"א, יואל פלדשו, אמר כי לבקשת הוועדה רת"א קיימה דיון נוסף בתקנות וביצעה בהן התאמות שנועדו לוודא שבמושבי יציאת החרום ישבו האנשים הנכונים מבלי לפגוע בהם עד כמה שאפשר. עם זאת הוא הוסיף כי לא צריך להתבלבל בין ענייני צרכנות לתקנות הטיס שעיסוקן קודם כל בבטיחות.
ח"כ וקנין התייחס לנושא תוספת המחיר עבור הישיבה במושבים הללו ואמר: "אמנם זה נכון שיש יותר מקום לרגליים במושבים הללו, אבל מי שיושב שם מוטלת עליו אחריות וזה לא ביזנס, לכן נשאלת השאלה למה גובים יותר כסף על זה". עו"ד אמיר דרנגר מעל אל השיב כי כל החברות בעולם עושות את זה וכי התשלום הוא רק במידה והנוסע מבקש את המושב מראש ולא במקרים בהם החברה היא שמבקשת להושיב את הנוסע במושב. הוא ציין כי במקרה שאדם ביקש ושילם על המושב אך נמצא לא מתאים והועבר למושב אחר כספו מוחזר לו. פלדשו הוסיף כי אל על לא המציאה את זה וכי התשלום הוא לא עניינה של רת"א.
מי לא ישב במושב החרום?
ח"כ איילת נחמיאס ורבין התייחסה לחלק מההגבלות שיחלו על נושא ההשובה, ואמרה כי לעיתים לא ניתן לדעת מה זו מגבלה פיזית ברורה, כמו-כן היא התנגדה לכוונה לקבוע כי נוסע עם עודף משקל לא יוכל לשבת במושב החרום ואמרה כי לא ברור מה זה עודף משקל ומי קובע זאת. ח"כ וקנין העיר כי יש אנשים עם עודף משקל שזזים מהר מאוד, וח"כ אורי מקלב הוסיף כי זה עניין של ממדי גוף. לכן נקבע, כאמור, כי מי שלא יוכל לשבת במושבי יציאת החרום הם נוסעים שבשל ממדי גופם יתקשו להגיע לפתח יציאת החרום ולעבור דרכו.
ח"כ מקלב התייחס גם לתשאול שעוברים הנוסעים כדי לוודא שהם כשירים וביקש לדעת איך זה נעשה. היועצת המשפטית של רת"א, עו"ד רננה שחר, הסבירה כי התשאול נקבע בנוהל שרת"א מאשרת וכי הוא נועד להבטיח שמי שיושב במושבים החרום כשיר לשם כך. היא הוסיפה כי בסוף המטרה היא בטיחות, ואדם שחושש מפגיעה פרטיותו לא חייב לענות על השאלות ולא חייב לשבת ביציאת החרום. היו"ר וקנין אמר כי הוא מקבל את זה שהדאגה לביטחון הנוסעים היא מעל לכל, גם אם יש פגיעה מסוימת בפרטיות. עם זאת הוא דרש לקבוע בנהלים כי התשאול יעשה בצורה שתמנע ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה