הקלת העונש ללופוליאנסקי - בשל חוק היסוד

הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הביאו את בית המשפט העליון (יום ג', 29.12.15) להפחית בצורה משמעותית ביותר בעונשו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בפרשת הולילנד שנחשפה ב-News1. לופוליאנסקי ירצה שישה חודשי עבודות שירות במקום שש שנות מאסר שגזר עליו שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן.

השופט עוזי פוגלמן דחה את ערעורו של לופוליאנסקי על הרשעתו - קבלת שוחד של 2.5 מיליון שקל משמואל דכנר באמצעות תרומות ליד שרה ועוד 40,000 שקל לישיבה בראשה עומד בנו. הוא קובע תחילה, כי תרומות לגוף הקשור לעובד הציבור יכולות לגבש את עבירת השוחד, שכן היא מעלה מאליה את החשש שאיש הציבור יכיר פנים לתורם.

תרומותיו של דכנר ליד שרה, אומר פוגלמן, ייתכן שנבעו מהערכה כנה לפועלו של הארגון, מהכבוד שנלווה אליהן ומהטבות המס; אך היה זה גם ניסיון לזכות באהדתו של לופוליאנסקי לפרויקט הולילנד. פוגלמן קובע זאת על סמך ראיות רבות בתיק: דבריו של הלל צ'רני במשטרה, כאשר כינה אותן "לובינג"; עדותו של אברהם נתן, שעבד עם דכנר; תרומות שניתנו בשנים 1999-1994, תקופה קריטית לפרויקט; ורישומן של תרומות אלו בספרי הולילנד נופש כ"הוצאות פרויקט".

עוד אומר פוגלמן, כי לא עלו יפה נסיונותיו של לופוליאנסקי לטעון שבמהלך כהונתו בעירייה לא היה מעורב בענייני יד שרה. הוא הכיר את דכנר וצ'רני כבר בשנות ה-90, ואין אמת בטענתו לפיה הקשר עימם היה יוזמה עצמאית של מגייסת התרומות שושנה שרעבי.

כיעורה של פרשה זו הוא רב, אומר פוגלמן. "אדם רב מעלות וזכויות עירב את מפעל חייו הנעלה במסכת שחיתות שלטונית... מי שכתרים רבים נקשרו לראשו, לא בחל בקבלת שוחד. הרשעתו בדין של לופוליאנסקי, איש שמעשיו משך שנים אמרו צדיקות ממש, בשורה של עבירות שוחד, קשה לא רק לאיש עצמו. היא קשה לחברה כולה. יידעו אפוא נבחרי הציבור כולם - יידעו ויישמרו".

בעוברו לסוגיית העונש אומר פוגלמן, כי היה קובע את המתחם בין שנתיים לחמש שנות מאסר, ולאור נסיבותיו האישיות של לופוליאנסקי - היה קובע את העונש בסמוך לרף התחתון. אלא שלכל אלו יש להוסיף את מצבו הבריאותי הקשה של לופוליאנסקי, ואת חוות הדעת לפיה מאסרו עלול לסכן את חייו.

בנושא זה קובע לראשונה בית המשפט העליון, כי ניתן לחרוג מעונש המינימום שנקבע במתחם וזאת בשל מצבו הרפואי של הנאשם. בכך מפרש פוגלמן את תיקון 113 לחוק העונשין, הקובע שחריגה כלפי מטה אפשרית רק משיקולי שיקום. אולם ממשיך פוגלמן, "לא ניתן להלום מצב שלפיו ייכפה על בית המשפט לגזור עונש בלתי מידתי, שכן גם הרשות השופטת כפופה לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו" - האוסר להטיל עונש בלתי מידתי.

השופט ניל הנדל הסכים עם פוגלמן: "אין לקבל גישה לפיה לא ניתן להתחשב במצבו הרפואי של נאשם שהורשע, כאשר ריצוי עונש מאסר בפועל עלול לסכן את חייו או לקצר את תוחלתם על-פי חוות דעת שהוגשה. יש להביא בחשבון שיקול זה כבסיס לסטות ממתחם הענישה, גם אם אינו מופיע בחוק". השופטים סלים ג'ובראן, צבי זילברטל ויצחק עמית הסכימו עם פוגלמן ועמית.