"מלחמת עולם שלישית בשיניים ובציפורניים" - מכנה (יום א', 27.12.15), בלשונו הציורית האופיינית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בקשה שהונחה על שולחנו.
מדובר בהחלטה שהתקבלה במסגרת תביעה שהגישו זכייני השטחים המסחריים במצדה, בסך 50 מיליון שקל, נגד רשות הטבע והגנים הלאומיים. הצדדים הצליחו לסבך את העסק עם תביעות ותביעות שכנגד ובקשות לצווים ומה לא. הזכיינים ביקשו מבית משפט השלום בקשה לסילוק על הסף של אחת מתביעות הרשות, נדחו והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע.
השופטת עפרה צ'רניאק הסתפקה בהחלטה לקונית ביותר: "סיכויי הבר"ע להתקבל נמוכים ואינם מצדיקים עיכוב ביצוע". ועוד קבעה: "סיכויי הבר"ע נמוכים ולכאורה אף הוגשה בניגוד
להלכה השוררת. אם עומדים המבקשים על המשך הדיון בה יפקידו תחילתה את הערבון הנדרש להבטחת הוצאות הבר"ע בסך 10,000 שקל בתוך 14 יום מהמצאת החלטה זו".
ההמשך מובן מאליו: הזכיינים ביקשו לערער לבית המשפט העליון. רובינשטיין דחה את הבקשה, לא לפני שהביע את פליאתו על מה שמתחולל בתיק:
"פתח ואומר כי הקורא יכול רק להשתאות אל מול מלחמת העולם השלישית המתנהלת בשיניים ובציפורניים בכל הערכאות גם בנושאים פרוצדורליים שחשיבותם מוגבלת, ומכל מקום להצטער על השחתת הנייר בכתבי בית דין ארוכים כאורך הגלות, שלא לדבר על מד שכר הטרחה שתקתוקו נשמע היטב... והנה הבקשה דנא מופנית כנגד החלטה בת שורה אחת של בית המשפט המחוזי, ואורך הבקשה - 16 עמודים; אורך התשובה 13 עמודים. לא יאומן כי יסופר. ונזכור, בכל הכבוד, עסקינן בעיכוב ביצוע".
ואולי נוסיף ונציין, כי זה מה שקורה כאשר כל צד מצטייד בלא פחות משלושה עורכי דין כדי להגיש לעליון בקשה כזאת - שהיא חסרת סיכוי על פניה: עוה"ד אבישי חלפון, מאיה יעקובי וליטל סבר מטעם הזכיינים, ועוה"ד איל רוזובסקי, אמירה אמרה וליאור רייכטר מצד הרשות. רובינשטיין לא חייב את הזכיינים בהוצאות, אך הנחה את המחוזי להביא בחשבון הליך זה כאשר יפסוק בסופו של יום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה