שידור ציבורי: זכות שידור לא מוגבלת ליצירות מקומיות

חוק השידור הציבורי הישראלי החדש קובע כי חלק משמעותי מתקציב התאגיד יופנה לטובת רכישה של הפקות מיוצרים עצמאיים בשוק היצירה הישראלית. החוק עוד קובע ברירת מחדל לפיה בהתקשרות של התאגיד עם מפיקים לרכישת הפקות מקומיות קנויות, לא יהיו לתאגיד יותר ממחצית מהבעלות בזכויות הקניין הרוחני המגולמות בהפקה.

במטרה לעודד את שוק ההפקה המקומית העצמאית, וכדי לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהצפייה בהפקות ישראליות מקוריות ואיכותיות לאורך זמן, מציע משרד התקשורת תקנות שעיקרן:

* לתאגיד השידור הישראלי תהיה זכות לשידור היצירה המקומית ללא הגבלה של זמן או מספר שידורים.

* על-מנת לאפשר גם למפיק וגם לתאגיד ליהנות מפירות ההפקה, זכות השידור, ההפצה והמסחור (מכירה לגורמים אחרים) של הפקה, תינתן לתאגיד בבלעדיות למשך חמש שנים. לאחריהן, זכות ההפצה והמסחור תועבר באופן בלעדי למפיק וזאת מבלי לפגוע בזכות התאגיד להמשיך ולשדר את היצירה על גבי כל פלטפורמה.

* על-מנת להעצים את רווחיהם של שני הצדדים (התאגיד והמפיק) ולאפשר להם חופש פעולה רחב, ביחס לכל ההסדרים שנקבעו בתקנות, הצדדים רשאים להסכים בינהם אחרת.
* כל אחד מהצדדים יהיה זכאי לקבל את חלקו היחסי מההכנסות, בהתאם לחלוקת הבעלות בהפקה המקומית הקנויה.

החוק מסמיך את שר התקשורת לקבוע, בהסכמת שר המשפטים, הוראות לעניין תקופת בלעדיות שבמהלכה יהא רשאי רק תאגיד השידור הציבורי לעשות פעולות בהפקה המקומית הקנויה. פעולות אלה כוללות, בין השאר, פעולות כגון העתקה, העמדה לרשות הציבור, שידור, שידור של ביצוע טבוע או שעתוק שלו. בנוסף, קבע החוק שהשר יקבע הוראות בדבר פעולות שהתאגיד יהיה רשאי לעשות בהפקות מקומיות קנויות לאחר תקופת הבלעדיות, וכן הוראות בדבר מתן רישיונות בזכויות הקניין הרוחני בהפקות מקומיות קנויות.