סא"ל (במיל.) מחזיר דרגותיו לרמטכ"ל: "איבדתי את האמון בך"

"תוכנית ההינתקות" של השמאל הקיצוני בישראל מהצבא - נמשכת. אמנם, התופעה החלה לפני יותר מ-20 שנה, עוד במלחמת לבנון, המשיכה במכתבי סרבנים באינתיפאדה הראשונה והשנייה (בין אם של שמיניסטים ובין אם של גמלאים - ראו מכתב הטייסים למשל), בסירוב להתגייס לצבא (משפט סרבני הגיוס), סירוב לשרת בשטחים (סיירת מטכ"ל ואחרים). כעת נפתח שלב חדש: החזרת דרגות הקצונה.

הפסל והאדריכל איתן רונאל, שלחם במלחמת יום הכיפורים, שירת באינתיפאדה הראשונה וקיבל ביום העצמאות ה-51 דרגות סגן-אלוף במילואים, כתב השבוע (28.12.03) מכתב לרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, שהעניק לו את דרגות הסגן-אלוף, בו הוא מודיע לו כי הוא מחזיר את הדרגות שקיבל. רונאל חותם על המכתב בתואר: "סגן-אלוף לשעבר". העילה למכתב: הירי לעבר גיל נעמתי ופציעתו הקשה.

במכתבו מפרט רונאל את המניעים לצעדו זה. מעבר לטענות השכיחות שהועלו באחרונה, כמו השפלה והתעללות בפלשתינים, סגר, כיבוש, מחסומים וכו'. "ועכשיו הגענו לשלב הבא", כותב רונאל: "חיילים יורים על אזרחים ישראלים בהפגנה, על-פי ההוראות לפתיחה באש. מי נתן אותן? מי נתן פקודות בלתי חוקיות בעליל? מהו השלב הבא? פיזור הפגנות בכיכר רבין על-ידי מקלעים?".

"שלב אחר שלב, ערך חיי האדם פוחת. צעד אחר צעד מושחתים החיילים, המפקדים, והעם כולו", מוסיף רונאל. "זהו הכישלון שלך", מטיח רונאל ברמטכ"ל. זה הכישלון "של מפקדי הצבא - המ"פ, המג"ד, המח"ט, האלוף, אך בראש ובראשונה הכישלון שלך".

"האמון בך אבד", מוסיף רונאל להאשים את יעלון. "נכשלת, אתה וקודמיך. השחתתם את הצבא שלי, שלנו. איני רוצה חלק בצבא כזה. אתה הענקת לי את הדרגות. לך אני מחזיר אותן".

לאלה ביניכם שעשויים לטעות באשר להשתייכותו הפוליטית של רונאל, נציין רק כי המכתב הופץ בהודעה מטעם דובר תנועת השמאל הקיצונית "גוש שלום", אדם קלר.

נוסח המכתב המלא

ירושלים, 28.12.2003
לכבוד
ראש המטה הכללי
רב-אלוף משה יעלון.

המפקד,

ביום העצמאות ה-51 למדינת ישראל, על גבעת התחמושת, קיבלתי מידיך דרגת סגן אלוף. השתחררתי משירות מילואים פעיל לאחר 31 שנים בצה"ל, כולל השתתפות במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון והאינתיפאדה הראשונה, ביחידת שדה. אני מחזיר לך בזאת את דרגותיי. מדינה, בה הצבא מפזר הפגנות אזרחיו באש חיה, אינה מדינה דמוקרטית. צבא המחנך את חייליו שניתן להעלות על הדעת פשע כזה, איבד כל גבולות.

ראיתי את ההידרדרות שלב אחר שלב: העלמת עין מהתעללות בעצורים, בניגוד לפקודות הצבא. העלמת עין מירי של חיילים על אזרחים פלשתינים לא חמושים, בניגוד לפקודות. התעלמות מהפרות חוק של מתנחלים, כולל פשיטות חמושות על כפרים פלשתינים.

דיכוי אוכלוסיה אזרחית על-ידי מחסומים, חסימות, סגרים ועוצרים, על-פי פקודות. התעלמות הצבא מהשפלות, הצקות והתעללות בפלשתינים במחסומים, חיפושים ומעצרים. ירי באש חיה על ילדים משליכי אבנים, פועלים ואנשים לא חמושים, לכאורה לפי פקודות.

פעולות צבאיות, כולל חיסולים יזומים, בידיעה מראש שייפגעו במסגרתן חפים מפשע. ירי לפיזור הפגנות בישראל, על-ידי המשטרה, על אזרחים ישראלים, לכאורה מתוך סכנת חיים.

שלב אחר שלב, ערך חיי האדם פוחת. צעד אחר צעד מושחתים החיילים, המפקדים, והעם כולו. הערכים עליהם גדלנו - טוהר הנשק, ערך חיי אדם, כבוד לאדם הנברא בצלם - הפכו לבדיחה נלעגת.

ועכשיו הגענו לשלב הבא. חיילים יורים על אזרחים ישראלים בהפגנה, על-פי ההוראות לפתיחה באש. מי נתן אותן? מי נתן פקודות בלתי חוקיות בעליל? מהו השלב הבא? פיזור הפגנות בכיכר רבין על-ידי מקלעים?

זהו כישלון חינוכי, ערכי, מוסרי. אובדן גבולות. אובדן ההבחנה בין טוב לרע, בין הגנה ורצח. זהו הכישלון שלך. של מפקדי הצבא - המ"פ, המג"ד, המח"ט, האלוף, אך בראש ובראשונה הכישלון שלך.

אם היה לי אמון בך, הייתי אומר לך - נקה את האורוות. קח אחריות. התפטר. אבל האמון בך אבד. נכשלת, אתה וקודמיך. השחתם את הצבא שלי, שלנו. איני רוצה חלק בצבא כזה. אתה הענקת לי את הדרגות. לך אני מחזיר אותן.

איתן רונאל (סא"ל לשעבר), מ.א. 2115793
רחוב הרכבת 53, ירושלים.