רמ"י לא הזמינה שמאי למכרז כנרית

רשות מקרקעי ישראל לא הזמינה, במשך כשנה, שומה לשוויו של מגרש כנרית, שהוא המגרש הגדול והיקר ביותר שנמכר אי-פעם בישראל.

המחדל התגלה ב-30 בנובמבר. ועדת המכרזים הסתירה את הפרשה, ובמקום לבטל את המכרז, הזמינה בחשאי ובדחיפות שומה ממשלתית, שנראה כי הייתה רשלנית ופיקטיבית. ועדת המכרזים החליטה על הזוכה ב-6 בדצמבר, והסתירה את ההחלטה במשך שבוע.

כך התגלגלו האירועים:
* רמ"י פרסמה ב-31.12.14 מכרז למכירת המגרש. היא הודיעה בעמוד הראשון של חוברת המכרז, כי תוגש גם שומה של שמאי ממשלתי.
* האמת היא, שמרחב תל אביב של רמ"י לא הזמין שומה. מועד הגשת ההצעות נדחה פעם אחר פעם. היה די זמן להזמין שומה. דבר לא נעשה.
* ב-30 בנובמבר, ב-12 בצהריים, נפתחה תיבת המכרזים על-ידי ועדה בהרכב מנהלת המרחב דפנה כהן-הילינגר, עו"ד שרית קליין מהמחלקה המשפטית ומרכזת השיווק חגית עובדיה-שביט. התברר שאין שומה, כי זו לא הוזמנה במשך 11 חודשים.
* מכיוון שאסור לקבוע זוכה ללא שומה, החליטה הוועדה לארוז את המעטפות כשהן חתומות, בתוך שק נעול, ולהעבירן להנהלת הרשות בירושלים. במקביל, פנו בדחיפות לשמאי וביקשו שיכין שומה, מהר מהר, כדי לחפות על המחדל.

פרסום התוצאות - בניגוד להוראות

* בהנהלת הרשות בירושלים פתחו את המעטפות, בניגוד לתקנות ולהוראות, והעבירו את התואות המפורטות לעיתונות, שפרסמה אותן ב-1 בדצמבר.זהו מחדל חמור, וראוי שמי שעשה זאת - אמור לתת על כך את הדין.
* השמאי הממשלתי עשה את העבודה במהירות שלא תיאמן. תוך יומיים הכין שומה מפורטת של מכרז מסובך, שהיקפו 800 מיליון שקל ויותר, ובו קרקע למגדלי מגורים, מגדלי משרדים, חניונים ועוד ועוד. מבדיקת News1 עולה, שהשמאי עשה לעצמו חיים קלים. הוא לקח את סך כל ארבע ההצעות, כ-3,010 מיליון שקל, חילק בארבע וקיבל 753 מיליון שקל. זוהי "השומה" כביכול של המגרש.

שומה מפובקרת

* ב-3 בדצמבר העביר השמאי את השומה המפוברקת לוועדת המכרזים.
* ב-6 בדצמבר התכנסה ועדת המכרזים בירושלים, בראשות יו"ר הוועדה אילן דגני, עם נציג היועץ המשפטי לממשלה יהלום שרעבי וחשבת הרשות חני גד. הוחלט למכור את המגרש לשותפות אקרו וישראל-קנדה, ב-821 מיליון שקל.
* בניגוד למקובל ולנוהל, הסתירה הרשות את התוצאות במשך שבוע, ופרסמה אותן ב-13 בדצמבר.

בתי משפט: לפסול מכרז פגום

בתי המשפט פרסמו במשך השנים שורת פסקי דין, הקובעים כי יש לפסול מכרז כזה, משתי סיבות: ראשית, השומה לא הוגשה בזמן, אלא באיחור. שנית, וזה העיקר, שומה שנערכה והוגשה לאחר שנודעו פרטי ההצעות - פסולה.

כך נקבע, לדוגמה, בפסק דין של בית המשפט העליון 82\126 טיולי הגליל נגד הממשלה: "על השמאי להכין את השומה לפני שהוא יודע מהן ההצעות". ועוד. בפסק דין של בית המשפט המחוזי תל אביב, בתיק 24739 משנת 2014, אקרשטיין נגד רכשת ישראל: "הביס הוא חובת הניתוק. יש למנוע צל מילו של קשר כלשהו בין השומה לבין ההצעות....שומה המוגשת לאחר ההצעות - זהו מצב פסול".

"לא אנחנו הדלפנו"

"איש מעובדי רשות מקרקעי ישראל לא הדליף את תוכנן של ההצעות לרכישת מתחם כנרית". כך טוענים מקורות ברשות. הם אמרו כי המעטפות היו סגורות וחתומות, ונפתחו רק ב-6 בדצמבר. פירוט ההצעות פורסם כבר ב-1 בדצמבר. ברשות מעריכים, כי ארבעת מגישי ההצעות דיווחו, כל אחד בנפרד, לעיתונות, על הצעתו, ומכאן הפרסומים.

השמאי הבכיר ירון ספקטור אמר ל-News1: "אי-אפשר להכין שומה של מגרש כזה ביומים. המדובר במתחם המיועד לבניית 330 דירות מסוגים שונים, כולל 40 דירות להשכרה, ועוד שני בנייני משרדים, סך הכול 17 קומות, ועוד 1,500 מ"ר שטחי ציבור, ועוד 1,250 מ"ר למסחר, ועוד חניונים תת-קרקעיים גדולים, ועוד פיתוח סביבתי על חשבון היזם. שמאי זקוק לשבועיים לפחות כדי לקבוע את שוויו של מגרש כזה".

מדברי ספקטור עולה, כי אכן השמאי הממשלתי פיברק את שווי המגרש כממוצע של ארבע ההצעות. הוא שאב את תוכנן מהידיעות שפורסמו בעיתונות ובאתרי האינטרנט עם פרטי ההצעות. השמאי הגיש את ממצאיו לוועדת המכרזים ב-3 בדצמבר.