ועדת הכלכלה: אין להפעיל את סעיף 52

ועדת הכלכלה של הכנסת קבעה כי אין הצדקה לעקיפת הממונה על הגבלים עסקיים בכל הנוגע למתווה הגז. בתום דיוני השימוע הציבורי שהתקיים בוועדה בשבועות האחרונים הומלץ שלא לעשות שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, המאפשר לראש הממשלה המכהן גם כשר הכלכלה, לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים משיקולים ביטחוניים.

מסקנות הוועדה, צפויות מראש למדי בשל ההרכב האופוזיציוני שלה, הן חסרות תוקף מעשי ומחייב. למעשה, כל שבסמכותה הוא להמליץ לראש הממשלה על שעליו לעשות לעמדתה. נתניהו, מצידו, צפוי להתעלם מן ההמלצה ולאשר בימים הקרובים את מתווה הגז.

הבלם היחיד שעשוי לעכב את אישור המתווה הוא בדמות עתירות לבג"ץ. אולם גם אז לא בטוח שבית המשפט יתערב בשיקולים המדיניים-ביטחוניים.

"שם הביטחון ומדיניות החוץ נישא לשווא"

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי הוא מבקש להודות לכל חברי הכנסת וחברי הוועדה. "כל מי שהשתתף הוסיף כבוד לוועדה ולכנסת. לאורך כל הדרך ניסו להעביר מסר שהכנסת מעכבת את התהליך, הממשלה מתברברת בתהליך לפחות 5 שנים והכנסת הוציאה דיון תוך 3 שבועות", ציין.

"לגופו של עניין, נכנסתי לדיון הזה בלב פתוח ובנפש חפצה כדי לראות איפה הדברים עומדים, ואני עוסק קודם כל בסעיף 52 ולאורך כל הדרך, וגם בדיון הסגור, ממשלת ישראל נושאת לשווא את שם הביטחון ומדיניות החוץ וזה הליך מאוד מאוד מסוכן", טען.

לדבריו, קל בישראל להפוך כל דבר וכל עניין לעניין ביטחוני. "לא רק שלא השתכנעתי שיש כאן עילה ביטחונית אלא נהפוך הוא. בטשטוש הזה, שהציבור לא מבין במה דברים אמורים. אספקת גז לירדן ולרש"פ יש הסכמה מקיר לקיר. השאלות כאן נגעו למצרים, ואמרו שאם יש בעיה במצרים ניסע לטורקיה – שם הכל כלול. מצאנו עצמנו במצב מביך שההתעסקות בעניין הביטחוני יכולה להיות לנו לרועץ, כמו שהודה ראש הממשלה שכידרר יותר טוב ממסי ולא ענה לשאלות שלנו".

ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית וחבר ועדת הכלכלה, אמר היום לקראת סיום ההתייעצות בוועדת הכלכלה על מתווה הגז והעברת חוות הדעת לראש הממשלה כיכשליו הכלכליים והסביבתיים של מתווה הגז היו ידועים גם לפני השימוע בוועדת הכלכלה, אבל השימוע חידד מאוד את הכשל הביטחוני שיש במתווה.

"מהדברים ששמענו ברור לחלוטין שהמתווה פוגע בביטחון האנרגטי של ישראל. הביטחון האנרגטי לטווח הקצר נפגע קשות מהעדר צינור נוסף ממאגר תמר אל החוף. הביטחון האנרגטי לטווח הבינוני נפגע קשות מהדחייה במועד הפיתוח של מאגר לוויתן. והביטחון האנרגטי לטווח הארוך נפגע מההקלות על הייצוא שנקבעו במתווה וצמצום מלאי עתודות הגז לשימוש המשק הישראלי לטווח הארוך", אמר.

עוד הוסיף כי הטענות לרווחים מדיניים גדולים בעקבות המתווה נראות מופרכות ותלושות מן המציאות הממשית באזורנו. "בשורה התחתונה - מתבקש כאן מעקף חסר תקדים של חוק ההגבלים העסקיים בלי שום הצדקה אמיתית, רק כדי להעניק מתנות עצומות לטייקוני הגז, ולאפשר מונופול פרטי אימתני שישלוט בכלכלת האנרגיה של ישראל", טען.