בג"צ לצה"ל: יש להשלים העברת הנתונים באשר להרג פלשתינים בידי צה"ל

נתוניכם באשר להרוגים פלשתינים ולחקירת מקרי הריגתם - אינם מספקים. כך אמרו היום (ד', 31.12.03) 3 שופטי בג"צ לנציג המדינה, עו"ד שי ניצן, בנימת ביקורת, בעת הדיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח וארגון בצלם נגד הפרקליט הצבאי הראשי, בה דרשו העותרים להורות לפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו נהרגים אזרחים פלשתינים, שלא נטלו חלק בלחימה, מירי חיילי צה"ל.

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד נעה שטיין מהאגודה לזכויות האזרח, ומבוססת על מחקר שערך ארגון 'בצלם'. במהלך הדיון, מתחו השופטים חשין, דורנר ונאור, ביקורת על הנתונים שסיפק צה"ל וטענו, כי נתונים אלה חלקיים ואינם מאפשרים התייחסות רצינית לסוגיה שעלתה בעתירה. כך, למשל, טענה השופטת דורנר, כי צה"ל אינו מפריד בנתוניו בין מקרי מוות, שנגרמו בעת פעילות מבצעית של ממש ובין כאלה, שאירעו במהלך פעילות שיטור, בהן פעולות של פיזור הפגנות, כגון זו שבה נפצע מפגין ישראלי בסוף השבוע שעבר, אכיפת עוצר ופעילות שגרתית במחסומים.

השופטים הורו לצה"ל להגיש הודעה משלימה בתוך 45 ימים, ובה ייכללו נתונים מלאים ומפורטים לגבי מספרי ההרוגים בעת פעילויות מסוגים שונים, וכן נתונים ברורים על תחקירים מבצעיים וחקירות מצ"ח, שבוצעו בעקבותיהם.

בעתירה נטען, כי מאז תחילת אינתיפאדת אל-אקצא ועד היום, נהרגו על-ידי כוחות הביטחון הישראליים יותר מאלף פלשתינים בלתי חמושים, בהם למעלה מ-400 קטינים. למרות זאת, רק 70 מחקירות מצ"ח שנפתחו מאז אוקטובר 2000, עסקו בעבירות הקשורות לירי, ורק חלקן מתייחס למקרי מוות. חקירות אלה הובילו להגשתם של תשעה כתבי אישום בלבד.

העותרים טוענים עוד, כי במהלך האינתיפאדה הראשונה פעל צה"ל לפי פקודת מטכ"ל 33.0304, שחייבה פתיחה בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו נהרג אזרח פלשתיני, למעט באירועים שהוגדרו כ"פעילות חבלנית עויינת". ואולם, בתחילת האינתיפאדה הנוכחית שינתה הפרקליטות הצבאית את מדיניותה, בטענה שמדובר ב"סכסוך מזויין שאינו מגיע לכדי מלחמה", וקבעה כי חקירת מצ"ח תיפתח רק במקרים בהם עולה "חשד לחריגה חמורה מכללי ההתנהגות המחייבים". ההחלטה מתקבלת בהתאם לתוצאות התחקיר המבצעי.

כן טענו הארגונים, כי חלק ניכר מבין ההרוגים הפלשתינים נפגע במהלך ביצוע של פעולות שיטור, ולא במהלך לחימה. יתירה מזו, התייחסות למתרחש בשטחים כאל "סכסוך מזויין" אינה פוטרת את הצבא מחובתו לחקור כל מקרה בו נפגעו אזרחים, שלא השתתפו בלחימה.

התחקיר המבצעי נערך על-ידי אותם כוחות, אשר את תקינות פעילותם אמורה לבחון החקירה הפלילית של מצ"ח. כאשר התחקיר הינו הבסיס העיקרי להחלטה על פתיחת חקירת מצ"ח, אומרים העותרים, אין להתפלא שמספר החקירות שנפתח הינו זעום ביחס למספר מקרי המוות של אזרחים פלשתינים.

הסתמכותו של הפצ"ר על תוצאות התחקיר המבצעי, כתנאי לפתיחת חקירת מצ"ח, מסכלת למעשה את מטרתה של החקירה הפלילית - חקר האמת. בנוסף, התחקיר מתבצע בידי אנשים, שלא הוכשרו לנהל חקירה מקצועית, ולפחות חלק מהתחקירים נעשים בצורה שטחית ובלתי ממצה. לעיתים, התגלו גם סתירות בין ממצאי התחקירים ובין תוצאותיהן של חקירות מצ"ח.

ככוח הכובש בשטחים, אומרים ב'בצלם', מחוייבת ישראל להבטיח את שלומם של תושבי השטחים ואת ביטחונם. בחירת הפרקליטות הצבאית במדיניות שהביאה למספר זעום כל כך של חקירות פליליות, הינה מעילה בחובה זו, שכן היא מעודדת מדיניות של "אצבע קלה על ההדק". לפיכך, דורשים האגודה לזכויות האזרח וארגון בצלם, כי הפרקליטות הצבאית תורה על חקירת כל מקרה בו נהרג אזרח פלשתיני, שלא השתתף בלחימה.

בג"צ 9594/03 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי