האונס בגן העיר - מעשה טרור

אונס בני הזוג הצעירים בגן העיר במאי 2012 היה פעולת איבה על-רקע לאומני, והאישה תקבל פיצוי וסיוע מהמוסד לביטוח לאומי. כך קבע (יום ה', 3.12.15) משרד הביטחון.

האונס הוגדר על-ידי בית המשפט כאחד מאירועי התקיפה המינית והאונס המזעזעים ביותר שידעה המדינה. אחמד בני ג'אבר עקב אחרי בני הזוג לשירותי הנשים בחניון גן העיר, והתעלל בהם במשך שעה ארוכה בצורה קשה ביותר. בית המשפט המחוזי כתב בגזר הדין: "לא מצאנו מבין פסקי הדין הרבים שהוצגו לפנינו, מעשים הדומים במכלול נסיבותיהם, אכזריותם ושפלותם, למקרה שבפנינו. מסכת המעשים המפלצתיים שביצע הנאשם במתלוננים הינה חריגה בכל ממד ועל-פי כל קנה מידה". בית המשפט המחוזי גזר עליו 30 שנות מאסר, ובית המשפט העליון הפחית את העונש ל-25 שנה.

ג'אבר, תושב הכפר עקרבה שליד שכם, הורשע בעבר ביידוי אבנים על רכב ישראלי. בחקירתו ובעדויותיהם במשטרה של בני הזוג, לא נמצאו אומנם אמירות מפורשות שמהן ניתן לקבוע שמטרתו העיקרית של המעשה הייתה - כנדרש לצורך קבלת תגמולים - "פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי".

עם זאת, מסר משרד הביטחון, חומרתו ואכזריותו יוצאי הדופן של מעשה האונס הביאו את עו"ד ידידיה אורון, הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון, לבחון היבטים רחבים יותר של נסיבות המקרה, על-מנת להכריע בסוגיית ההכרה.

הממצאים אשר הביאו יחדיו להכרה באונס כאירוע איבה, התבססו על שלושה מרכיבים עיקריים: הרקע הביטחוני של ג'אבר, חומרת המעשה וחריגותו וכן אמירות שונות של ג'אבר לאחר המעשה, שמהן משתמע שהיה מניע לאומני למעשיו. באחת מחקירותיו במשטרה, למשל, דיבר ג'אבר על ההבדל בין אחותו המכובדת לבין היהודייה המסתובבת ברחובות, וכן על כך שחוקריו היהודים הם אינם בני האדמה הזאת, אלא תושבי חוץ.