המשפחות מימנו ההוצאות - והשגרירות דאגה למסיבת העיתונאים

טענות קשות מצד החטופים הישראלים ששוחררו מידי מחתרת ה-ELN בקולומביה, נשמעו היום (ד', 31.12.03) בפגישה שנערכה בין החטופים ובני משפחותיהם בוועדה לקידום מעמד האישה, בראשות חברת הכנסת גילה גמליאל.

בפגישה שיוחדה להרמת כוסית לרגל חילוץ החטופים מקולומביה, עלו טענות קשות על תפקוד שגרירות ישראל בקולומביה, והעומד בראשה - השגריר יאיר רקנאטי, ובכלל זה על חוסר שיתוף הפעולה מצידם.

החטופים טוענים, כי המשפחות נאלצו לשלם את כל הוצאות החילוץ, ובכלל זה, כרטיסי טיסה, סידורי לינה ושהייה בבית מלון, מוניות ואף דרכונים שחייבה אותם השגרירות בסך של 35 דולר ו-10 ש"ח לתמונה. בעניין האחרון הוסיפו החטופים, כי רק "לבסוף, אחר צעקות, הם ויתרו לנו. הם לא מתביישים".

עלות ההוצאות של כל חטוף נאמדת בכ-2,500 דולר בלבד, להוציא את בני המשפחה והחברים שהמתינו להם בקולומביה.

את הדברים פתח החטוף בני דניאל, שתיאר את ההכנות לקראת הטיול. לדבריו, הוא לא הספיק לטייל משום שזמן קצר לאחר שיצא, נחטף בידי ארגון ה-ELN הקולומביאני. "נקלענו לסיטואציה לא נעימה גם כשיצאנו משם. יצאנו בלי כלום. לקחו לי את כל הכסף, אנחנו שילמנו על הכל, כרטיסי טיסה, מלון, מוניות, בדיקות רפואיות היו באחריותנו. אם המשפחה שלי לא היתה שם - אני לא יודע איך הייתי מסתדר. השגרירות לא עשתה כלום, היא רק ישבה עם הכמרים לכוס קפה".

מוטי דניאל, אחיו של בני ומי שהגיע לסייע בחילוץ, אמר: "כל פעם שפניתי אליה [לשגרירות], אמרו לי שזה לא הם. השגריר לא יודע כלום. למה הוא יושב על הכסא אם הוא חדש? אמרו לנו שאין מה לעשות, אלא לחכות. לחכות למי? כל הזמן אני הייתי מעדכן את השגרירות ואומר להם מה קורה. הם לא ידעו שמחפשים את המשפחות. לכל אורך הדרך הם לא היו מעודכנים ולא ידענו מה קורה. השגרירות - לאורך כל תקופת השבי - לא עשתה כלום, חוץ מלהתעדכן על-ידי הכמרים".

החטוף ארז אלטוויל סיפר: "רק יצאנו החוצה, קיבלנו כאב ראש. כרטיס טיסה, בדיקות רפואיות, הכל עלינו. חוץ מזה, עוד לא השתחררנו וכבר השגרירות מארגנת לנו סדר יום למחרת, עם עיתונאים. אחר-כך כשרצינו לקבל עזרה - לא קיבלנו. אפילו על הדרכון הם רצו שנשלם".

בהמשך, סיפר בני דניאל כי השגרירות חייבה אותם להגיע למסיבת עיתונאים ולא התחשבה ברצונם. לדבריו, כמה דקות קודם לכן, הוא התבשר שחברו הטוב נהרג, אך בשגרירות רצו דבר אחד - מסיבה ונר חנוכה. "הגעתי לבית השגריר ובדיוק קיבלתי בשורה שחבר שלי נהרג. היה לי קשה, התחלתי לבכות, לא בכיתי ככה במשך כל שלושת החודשים. השגריר פתאום ראה אותי ואמר לי: 'מה קורה? אתה לא בא?' אמרתי לו מה קרה והוא לחץ עליי להגיע. אח שלי התערב ולבסוף הוא אמר: 'טוב בסדר תעופו מפה מהבית שלי'".

ח"כ גילה גמליאל, יוזמת המפגש: "אני פשוט מזועזעת. זה מחדל שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. יכול להיות שישראל והשגרירות לא נתנו דעתם על-כך שישראלים עשויים להיחטף במדינות שאינן עויינות".