סלופארק עתרה נגד עיריית ירושלים

( 22-11-15) חברת סלופארק טכנולוגיות פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה מנהלית להורות על שינוי תנאי המכרז שפרסמה עיריית ירושלים להפעלת שירותי תשלום אגרת דמי חניה באמצעות הטלפון הסלולארי.

סלופארק מבקשת לבטל את ההוראה במכרז לפיה על הזוכה במכרז לשלם תמורה לעירייה בגין הזכות לתת שירותים לעירייה, ובמקומן ייקבעו הוראות לפיהן העיריה תשלם לזוכים במכרז עמלה בגין השירותים המוענקים לעירייה בשיעור סביר. בנוסף מבקשת סלופארק להורות על הפחתת גובה ערבות הביצוע שנקבעה בחוזה ההתקשרות בגין הפעלת השירות בשנה הראשונה והעמדתה על גובה סביר.

עד היום נאמר בעתירה בכל ההתקשרויות שבוצעו בארץ בין עיריות או מרכז השלטון המקומי בשם כלל העיריות לבין ספקי חניה סלולארית, העיריות שילמו לספק עמלה בגין הפעלת השירות, שנקבעה באחוזים מתוך דמי החניה שנגבו על ידי הספק. ואולם במכרז שפרסמה כעת עיריית ירושלים נקבע מנגנון הפוך לפיו הספק הנבחר מעביר לעירייה את מלוא אגרת החניה שהוא גובה עבורה, ובנוסף מוסיף על כך עוד אחוזים מהסכום שגבה כתשלום לעירייה תמורת הזכות לתת לה שירותי גבייה.

לדברי העותרת הצעת המינימום האפשרית במכרז היא שהספק יעביר לעירייה את כל האגרה ללא כל עמלה ובנוסף ישלם על חשבונו את עמלת הסליקה בכרטיס אשראי העומדת על קרוב לאחוז מגובה התשלום שבוצע. כך הצעת המינימום במכרז היא שהספק שלא יהיה זכאי לקבל מהעירייה תשלום בגין השירות יהיה חייב להוציא מכיסו הוצאה של קרוב ל-1% מגובה הסכום שגבה עבור העירייה.

עורכי המכרז נאמר עוד בעתירה לא הסתפקו בכך וקבעו כי המציעים במכרז יציעו תשלום של אחוזים נוספים לעירייה בגין הזכות לתת לעירייה שירותי גבייה, והעירייה תבחר מבין המציעים את הזוכים בהתאם לגובה התשלום שהם מוכנים לתת לעירייה, תמורת הזכות למתן שירותי גבייה.

לדברי סלופארק מכרז זה שבו המציעים נדרשים להציע לעירייה תשלום תמורת הזכות לתת לעירייה שירותי גבייה מבוסס על כך שהזוכה במכרז ימצא דרך לגבות מציבור החונים תשלומים נוספים מעבר לאגרת החניה, באמצעות מתן שירותים אחרים לציבור שהספק זכאי להעניק אותם, ובכך לממן את התשלומים שהעירייה דורשת, ואף לייצר לעצמו שולי רווח כלשהם.

לטענת סלופארק המדובר בשיטה פסולה ביסודה וכי על העיריה לשלם עבור השירותים הניתנים לה ולא לדרוש שספק השירותים ישלם בגין הזכות לתת שירותים, באופן המחייב אותו לגבות כספים נוספים מעבר לאגרה מציבור החונים ולהעביר אותם לעירייה. לדברי סלופארק העיריה אינה רשאית לפרסם מכרז הפסדי שבו הספק נדרש לשלם תמורת הזכות לתת לעירייה שירותים, ואינה רשאית להביא לכך שעלות השירותים המוענקים לה תגולגל על הציבור באופן עקיף ובלתי שקוף.

לטענת סלופארק באמצעות עוה"ד מיכאל נאור ותמר בן עמי העירייה מבקשת לקבל בדרך זו הכנסות משירותים נוספים המוענקים לציבור החונים שלפחות בחלקם הם שירותים שכלל אינם קשורים לחניה ואשר העיריה כלל אינה רשאית להיות שותפה להכנסות המתקבלות מהם.

עוד נטען בעתירה כי שיטה זו אף פוגעת בתחרות באופן קשה והיא מקשה מאוד על יכולתה של העותרת להמשיך ולתת שירותי גבייה לחניה סלולארית.
נוסף לאמור העיריה קבעה במכרז כי כל ספק שיזכה במכרז יידרש להעמיד ערבות ביצוע של 2 מיליון שקלים בשנה הראשונה, וזאת בהשוואה לערבות ביצוע סכום של 75,000 שקלים שסלופארק מעמידה כיום לעירייה עבור אותו השירות. לאחר מכן בשנה השנייה סכום ערבות הביצוע יחושב מחדש באופן פרופורציונאלי להיקף הפעילות של כל ספק וכי שיטה זו מאפשרת רק לחברת מילגם חניה סלולארית מפ"ת המחזיקה בנתח שוק של כ-90% להשתתף במכרז.

לדברי סלופארק אף שהיא מחזיקה בנתח שוק קטן היא נדרשת להעמיד ערבות ביצוע שאינה עומדת בשום יחס סביר להיקף הפעילות המבוצע באמצעותה, ובדרך זו העיריה יוצרת חסם כניסה בלתי סביר למתן השירות וגורמת פגיעה חמורה בתחרות בשוק. אשר על כן מתבקש בית המשפט להתערב בתנאי המכרז בטענה כי מדובר בפגמים מהותיים המחייבים התערבות במעשה המנהלי.