סחבת בבדיקת ההיבט הפלילי בפרשת לאומי

עשרה חודשים לאחר שהוקם צוות הבודק את ההיבטים הפליליים של פרשת בנק לאומי, טרם התקבלו החלטות כלשהן. כך עולה ממכתבה של פרקליטות המדינה לעו"ד פיני פישלר.

בנק לאומי הודה בארה"ב בסיוע ללקוחותיו להעלים מס ושילם קנסות של 400 מיליון דולר - הקנסות הכבדים ביותר שהוטלו אי-פעם על בנק ישראלי. ועדת בדיקה שהקים הבנק המליצה לחייב את היו"ר והמנכ"ל לשעבר, איתן רף וגליה מאור, להחזיר לבנק מיליוני שקלים שקיבלו כבונוסים מתוך הרווחים שיצרו העבירות בארה"ב, אך ההמלצה טרם יושמה.

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב תלויה ועומדת בקשה לתביעה נגזרת נגד הבנק ובכיריו, והשופט חאלד כבוב השעה את ההחלטה בהן עד לסיום עבודתה של ועדת הבדיקה והחלטת הבנק כיצד לנהוג. תביעה דומה הוגשה בבית המשפט בניו-יורק.

בפברואר השנה מינה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, צוות לבדיקת הפרשה - ולא לחקירתה הפלילית. עו"ד יוסי אלון מסר (22.11.15) בתשובה לפנייתו של פישלר, כי "לאחר שהצוות יגיש את מסקנותיו ובהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין, יוחלט כיצד לנהוג". כלומר: הצוות טרם סיים את הבדיקה, למרות המידע הרב - חלקו חלוט - שקיים בנושא, ואין גם תאריך יעד לסיום עבודתו.

על פניו נראה, כי בפרשה בוצעו שורה של עבירות פליליות חמורות בידי הבנק ובכיריו: סיוע להתחמקות ממס בארה"ב, קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר (הבונוסים) במרמה בנסיבות מחמירות. זאת, לצד עבירות בתחום דיני ניירות הערך בנוגע לאי דיווח לציבור ולרשויות על הפעילות הפסולה.