"זה חוק של אח גדול ומהלך חברתי מסוכן"

"החוק מונחה מתפיסה טוטליטארית מסוכנת מבחינת איסוף המידע על האזרח. ההשלכות על זכויות הפרט יהיו מידיות והחלשים יהיו שקופים בפני החזקים. זה חוק של אח גדול ומהלך חברתי מסוכן, כי הוא מעודד תרבות של צריכה ושל חובות אשראי ולא של חיסכון - כך דברי ח"כ דב חנין, בדיון שהתקיים אתמול (יום ג', 24.11.15) בוועדת הכלכלה של הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית שח הצעת חוק נתוני אשראי.

הוועדה המשיכה לקבל חוות דעת באשר להצעה וביקש התייחסות של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים ושל המועצה הציבורית להגנת הפרטיות.

פגיעה מיידית בפרטיות

מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח ברשות למשפט וטכנולוגיה (רמו"ט), לימור שמרלינג, התייחסה לפיקוח על שתי לשכות האשראי הפועלות כיום. לדבריה, רמו"ט מנהלת 10 תיקי פיקוח בשנה ומטפלת בכ-60 תלונות ציבור בשנה. כמחצית מהתלונות נוגעות למסורבי אשראי שמופתעים לגלות שנאסף מידע עליהם, והמחצית השנייה נוגעת לתלונות באשר למידע לא תקין.

היא הוסיפה כי לרמו"ט אין סמכות לבדוק אם המידע שדווח הוא נכון או לא, והיא רק מאפשרת גישה למוסר המידע כדי שיבדוק אותו ויתקן במקרה הצורך. שמרלינג התייחסה גם לחקירת הפרשה בה חשוד עובד חברת BDI במחיקת מידע שלילי על לקוחות תמורת תשלום, ואמרה כי החברה דיווחה על האירוע בזמן אמת. באשר להעברת הפיקוח על הלשכות מרמו"ט לבנק ישראל אמרה שמרלינג: "זה נעשה על דעתנו ובהסכמתנו".

ראש בית הספר למדיניות ציבורית במכון ואן ליר, פרופ' דוד לוי פאור, אמר מנגד כי ראש הרשות לשעבר ומי שהקים אותה, יורם הכהן, שלח מכתב לוועדה בעניין ההצעה, והיו"ר הנוכחי של הרשות לא הגיע לדיון. לטענת לוי פאור, "העובדה שרמו"ט מוסרת כל כך בקלות את האחריות על הגנת הפרטיות וההגנה על כבוד האדם לבנק ישראל זו תעודת עניות למשרד המשפטים".

מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, התייחס לנושא הפיקוח ואמר כי הרגולטור על החוק יהיה גוף נפרד מהמפקח על הבנקים, ותהייה תשומת לב גדולה לפניות הציבור. ח"כ חנין התייחס לכך ואמר כי "לא מדובר בשאלה של יכולות מקצועיות. הוא הסביר כי המשימות של בנק ישראל הן מאקרו כלכליות, בעוד שהעיסוק בחוק הוא כל כולו בשאלות מיקרו של אשראי לאזרחי ישראל. לכן הרגולטור צריך להיות עם אוריינטציה אזרחית". הוא הזהיר כי ההצעה פועלת לטובת נותני האשראי הגדולים, יקבלו הגנה ברורה מהמערכת.